החלטה בתיק ברע 1659/07

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אברהם אליקים) מיום 28.1.2007, ולפיה נדחתה בקשת התובע לתקן את כתב התביעה.

1.         ביום 18.4.1998 נפגע מר אינגבר חיים ממפגע שהיה מצוי במדרכת רחוב בו הלך בדרכו לעבודה (להלן: " הנפגע"). הנפגע פנה למבקש בתביעה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. התביעה הוכרה והמבקש שילם לנפגע דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה.

            לטענת המבקש, בשנת 2003 הוכר הנפגע כנכה במסגרת נכות כללית ובחר לקבל את גמלת הנכות הכללית חלף גמלת נפגעי עבודה.

2.         ביום 11.4.2005, 7 שנים פחות שבוע מיום אירוע התאונה, הגיש המבקש תביעת שיבוב נגד המשיבים מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. התביעה נסבה רק לגבי התשלומים ששילם המבקש לנפגע כ"נפגע בעבודה", ולא אוזכרו התשלומים ששולמו לנפגע במסגרת נכותו הכללית.

3.         ביום 14.12.2006 בחלוף כשמונה וחצי שנים ממועד התאונה, כשנה וחצי ממועד הגשת התביעה וכשלוש שנים מתחילת מועד תשלומי הנכות הכללית לנפגע, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה. המבקש ביקש להוסיף לכתב התביעה את העובדות הנוגעות לתשלומי הנכות הכללית ולבקש את סעד השיבוב גם בנוגע לתשלומים אלה.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי לבקשה לתיקון כתב תביעה לא צורף תצהיר כדין. בנוסף נטען, כי עילת התביעה בקשר עם תשלומי הנכות הכללית התיישנה, שכן מירוץ  ההתיישנות בתביעות תחלוף מתחיל ביום אירוע התאונה ולא ביום מתן התגמולים, ולכן יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

4.         בהחלטתו דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש. בהחלטה נקבע, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה לא נתמכה בתצהיר ולא הובהר מדוע התביעה שהוגשה בשנת 2005 לא כללה את העובדות הנוגעות לתשלומי הנכות הכללית, ששולמו כבר משנת 2003, ומדוע השתהה המבקש עד לפנייתו לתיקון כתב התביעה. עוד נקבע, כי עילת התביעה בגין תשלומי הנכות הכללית התיישנה, והתרת תיקון כתב התביעה כעת תגרום לפגיעה בזכויות מהותיות של המשיבים.

            על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

5.          המבקש טען כי בקשתו אינה מתייחסת להוספת עילה חדשה, אלא להוספת סעד חדש בגין אותה עילה שבכתב התביעה המקורי. לכן, משהוגש כתב התביעה בגין עילת הרשלנות של המשיבות, נעצר מירוץ ההתיישנות, ואין מניעה להוסיף עובדות חדשות המתייחסות לסעד, בגין אותה עילה.

המבקש הפנה למגמה הליברלית לגבי תיקון כתבי טענות, ולקביעה כי כאשר נשתמרו לאחר תיקון התביעה מרכיבי היסוד של העילה המקורית, יתיר בית המשפט את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות.

המשיבות תמכו בהחלטתו של בית משפט קמא, והפנו לע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פ"ד נז(4) 433 (2001), שם נקבע כי תביעתו של המל"ל היא תביעת תחלוף, ולכן המועד בו מתחיל מירוץ ההתיישנות הוא יום התאונה/האירוע ולא מועד אחר.

6.         דומה שאין חולק לגבי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות. ב ע"א 1577/97 הנ"ל, נקבע כי  זכותו של המל"ל מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי היא זכות תחלוף. המל"ל נכנס לנעלי הניזוק, עליו להוכיח את זכותו של הניזוק כלפי המזיק, וטענות ההגנה שעומדות למזיק כלפי הניזוק, עומדות לו גם כלפי המל"ל, לרבות טענות הגנה דיוניות כגון התיישנות, ו" כיוון שכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד התאונה". בית המשפט דחה את טענות המל"ל, וקבע כי מאחר שאין מדובר בזכות שיפוי, מירוץ ההתיישנות לא מתחיל ממועד ביצוע התשלומים אלא ממועד האירוע.

7.         הסוגיה העיקרית הנדרשת לענייננו היא, אם יש לראות את התיקון המתבקש כתביעה בגין עילה אחרת, וככזה, כתיקון שפוגע בזכויות המשיבים, או שאין בתיקון המתבקש משום שינוי העילה.

ככלל, הגישה לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, על מנת שבפני בית המשפט תוצב הפלוגתא האמיתית והמלאה.

עם זאת, לבית המשפט הדן בבקשה לתיקון התביעה שיקולים נוספים, כגון תום ליבו של התובע, התנהגותו והשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון. כן יבחן בית המשפט, האם בעקבות התיקון עשוי להיגרם לצד השני עוול ופגיעה בזכויותיו, כגון במקרה בו ישללו ממנו זכויות דיוניות שהיו עומדות לו אילו הוגשה התביעה כעת ולא במסגרת תיקון  - בר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985); רע"א 1118/03 הראש נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 33 (2006).

            מקרה מובהק שבו עשויות להיפגע זכויות הנתבע עקב תיקון התביעה, הוא כאשר התיקון מוסיף עילת תביעה שכבר נתיישנה. עם תיקון התביעה, רואים את האמור בכתב התביעה המתוקן כאילו נאמר בכתב התביעה המקורי, בעוד שאם היה התובע מגיש תביעה נפרדת בגין העילה מושא התיקון, היתה עומדת לנתבע טענת התיישנות כנגד התביעה - ע"א 728/79 קירור-אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד פ"ד לד(4) 126 (1980).

המונח עילת תביעה בהקשר זה פורש בפסיקה באופן רחב, דהיינו, " כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" - ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש פ"ד מד(1) 160 בעמודים 166-167 (1989) (להלן: " הלכת איטונג"); רע"א 11137/05 אליה חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל תק-על 2006(1) 3837 (2006).

8.         בענייננו, עילת התביעה של הנפגע נגד המשיבים, כמו-גם עילת התחלוף של המל"ל נגד המשיבים, היא עילת הרשלנות. עילה זו מתבססת על עובדות המקרה, ומתייחסת למפגע שהיה על המדרכה בה הלך המשיב. עילת הרשלנות מורכבת משלושה רכיבים - התרשלות, קשר סיבתי ונזק, שהעובדות לגביהם מופיעים בכתב התביעה המקורי.