החלטה בתיק ברע 1544/06

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ד' אבי גיא) בת"א 74932/04 מיום 21.03.2006, בה נדחתה בקשת המבקשים, הם הנתבעים בבית המשפט קמא, למתן תשובות מלאות לשאלון.

מבקשת רשות הערעור עולה כי העובדות הרלבנטיות לענייננו הן כדלקמן: המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשים לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לביתה בשתי שריפות שאירעו בחודש נובמבר 2003. בין היתר, תבעה המשיבה את נזקיה בגין אובדן הכנסות ופגיעה בכושר ההשתכרות. במסגרת ההליכים המקדמיים שניהלו הצדדים, ביקשו המבקשים מבית המשפט כי יורה למשיבה להשלים תשובותיה לשאלון מטעמם, וזאת לאחר שסירבה לענות לשאלה בעניין הכנסות נטו לפני מס ומחזור עסקי לשנים 1995-2004 (ולמעט נתונים אליהם התייחסה בחוות הדעת מטעמה) בנימוק של העדר רלבנטיות.

בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 21.03.2006 דחה את הבקשה בקובעו:

            " לא קיבלתי הסבר המניח את הדעת או כל הסבר מדוע חשיפה של 3 שנים לאחור אינה מספיקה כדי לברר את המצב לאשורו ובהתאם לא קיבלתי הסבר לטענת הנתבעת כי המיצג שהוצג בהתבסס על 3 שנים אחרונות בלבד, הוא מיצג מטעה מן הטעם המסוים שהוצג רק 3 שנים לאחור ולא פרק זמן ארוך יותר. דהיינו, לא בוססה בפני הטענה לאותו 'חשד' למיצג מטעה בכלל וכיצד הוא מבוסס על פרק הזמן הקודם ל-3 השנים עובר לאירועים".

בבקשה שבפני חוזרים המבקשים על טענתם לפיה חוות הדעת שהציגה המשיבה, המתבססת על נתוני השנים 2001-2003, הינה מגמתית, ובאה לתאר " גרף גידול הכנסות פיקטיבי", בלשונם של המבקשים.

דין הבקשה להידחות. ההלכה היא כי ניהול המשפט וסדרי הדין הינם עניינים שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהם], מלבד במקרים חריגים (רע"א 4775/04 שרון כדר נ' פרופ' יובל הרישנו, דינים עליון סט 100). לא מצאתי כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור. הטענה לפיה מבקשת המשיבה ליצור מצג מגמתי עלתה בפני בית המשפט קמא ונדחתה. בעניין דומה, שאלת גילוי ועיון במסמכים, נקבע ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, דינים עליון (עד) 196:

            " המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת. יחד עם זאת, יש צורך להבדיל באופן ברור בין השלב המקדמי-המכין לבין שלב ההוכחות. אין להפוך את הליך הגילוי והעיון, בין אם הוא עומד בפני עצמו, ובין אם הוא בא כחלק מקדם המשפט, לתחליף לשלב ההוכחות. ... אפשר, שלאחר שלב ההוכחות יקבע בית משפט קמא כי המבקש מסתיר את המסמך המבוקש ונמנע במכוון מלהציגו. ממצא כאמור יכול שישליך באופן שלילי מבחינה ראייתית על עניינו של המבקש (ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה (4) 651; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, פ"ד מז (2) 605). ייתכן אף שהממצא יוביל לקביעה כי התנהלותו של המבקש מגיעה כדי גרימת נזק ראייתי (על השלכותיה של קביעה מעין זו ראו: ע"א 361/00 עאזם ד'אהר נ' סרן יואב (לא פורסם), בפסקה 19). כאמור, השלב הנכון לבירור העניין הינו שלב ההוכחות ולא שעה שבית המשפט דן בסוגיה של גילוי ועיון במסמכים".

דברים אלו יפים, בשינויים המחויבים, אף לענייננו. אין לנהל "הליך בתוך הליך" בעניין השאלונים, ולא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא בעניין זה. חזקה על בית המשפט כי הוא בקי בפרטי ההליך המתנהל בפניו וכי ידע לעשות שימוש מושכל בתשובות שניתנו ובנתונים העובדתיים המצויים בפניו.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006), בלשכתי, בהעדר הצדדים.

קלדנית: יהודית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: