החלטה בתיק ברע 1532/07

1.         המשיבה בבר"ע 994/06 והמבקשת בבר"ע 1532/07 , יעקב שפע חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן "שפע") הגישה נגד עירית נהריה (להלן "העיריה") תביעה כספית בגין אי תשלום עבור עבודות שביצעה שפע עבור העיריה, פיצוי בגין הפסקת העבודות והקטנת היקפן.  בכתב התביעה טענה שפע כי "סך כל ההפרשים אותם היא זכאית לקבל מהנתבעת מסתכמים בסך של כ- 940,000 ש"ח, אך בכותרת לכתב התביעה נכתב כי סכום התביעה הינו 300,000 ש"ח, "הכל כמפורט בחשבון הסופי ובסעיפים דלעיל. חרף האמור לעיל ולצורכי אגרה בלבד התובעת מעמידה את תביעתה בשלב זה על סך של 300,000 ש"ח".

2.         בהסכמת הצדדים החליטה כבוד השופטת א. דגן בת.א. 220/04 בבית משפט השלום קריות, בתאריך 26.9.05, להעביר "את הסכסוך נשוא ת.א. 220/04 המתנהל בפני בית משפט זה לבורר...על מנת שיכריע בסכסוך עפ"י כתבי הטענות שהוגשו בתיק הנ"ל".

זאת, לאחר שב"כ העיריה הודיע כי הוא מקבל המלצת בית המשפט  "להעביר את התיק לבוררות" וב"כ שפע הודיע כי :"אני מסכים להעביר התיק לבוררות. אני שומר על זכותי לטעון למלוא הסכומים המגיעים לתובעת כאמור בתצהיר ללא הגבלה של סכום התביעה כפי שנכתבה לצרכי אגרה וכן אבקש החזר אגרה".

3.         בתאריך 3.9.06 ניתן פסק הבורר על סך 460,901 ש"ח. בסיכום טענותיה לפני הבורר טענה העיריה כי הבורר אינו מוסמך לפסוק סכום העולה על 300,000 ש"ח ולפיכך קבע הבורר בפסק הבורר כי:

"היות והברר אינו משפטן , וסכום התביעה הינו רק 300,000 ש"ח לצורך האגרה, מתבקש כבוד בית המשפט לפסוק:

א.         גובה הסכום שעל הנתבעת, עירית נהריה, לשלם לתובעת י. שפע חב' לבנין ופיתוח בע"מ.

ב.         לגבי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד".

4.         בת.א. 2810/06 הגישה שפע בקשה לאישור מפסק הבורר. העיריה טענה בתגובתה כי אין לאשר את פסק הבורר ככל שמדובר בסכום העולה על סכום התביעה - דהיינו 300,000 ש"ח.

5.         בהחלטה מיום 13.12.06 אישרה כבוד השופטת דגן את פסק הבורר וחייבה את העיריה לשלם לשפע את מלוא הסכום שנפסק על ידי הבורר, בקובעה כי:

"הבורר קבע כי הסכום הראוי לפיצוי עומד על 460,901 ש"ח ואני קובעת כי על הנתבעת לשלם סכום זה חרף העובדה שכתב התביעה הוגבל לצרכי אגרה לסכום של 300,000 ש"ח זאת הואיל והמחלוקת הועברה לבורר תוך שהתובעת שומרת על זכותה לטעון למלוא הנזק וכן כי הגבלת הסכום לצרכי אגרה איננה רלבנטית שעה שהתיק הועבר לבוררות ומלוא האגרה מוחזרת.

בהתחשב בהליך שקוצר והועבר לבוררות, אני מורה על תשלום שכ"ט לתובעת באופן מתון בסך 10,000 ש"ח + מע"מ".

6.         החלטה זו הינה נשוא שתי הבקשות שבפני. העיריה חזרה על טענתה לפיה היה מקום לאשר את פסק הבורר עד הסכום של 300,000 ש"ח . שפע טענה כי נגרם לה עוול כאשר סכום ההוצאות שנפסק לה על ידי בית משפט קמא הועמד על סך של 10,000 ש"ח בלבד.

7.         דין הבקשות להידחות. הסכמת שפע להעברת הסכסוך לבוררות ניתנה במעמד הצדדים, כאשר בא כוחה מודיע מפורשות כי שפע שומרת זכותה לטעון למלוא הנזקים שנגרמו לה ולא רק לסכום עליו הועמדה התביעה לצרכי אגרה. ב"כ העיריה לא מחה על הודעה זו ובהתאם הועבר לבוררות "הסכסוך נשוא התביעה" כולו , ולא סכסוך "מוגבל" , כטענת העיריה.

8.         מהמסמכים שעמדו בפני עולה עוד כי במהלך הבוררות טענה שפע למלוא נזקיה ללא מחאה מצד העיריה ורק בסיכומים טענה העיריה להגבלת הסכום . גם בכך יש לראות הסכמה להקנות לבורר סמכות לדון "בכל הסכסוך" והלכה היא כי:

"אפילו חרג, אפוא, הבורר מסמכותו בפוסקו למשיבים סעדים שלא תבעו הרי משלא התנגדו המבקשים לדיון בנושאים אלה וכן לא התנגדו להבאת ראיות לגבי הסעדים הנוספים הורחבה סמכותו של הבורר לפסוק גם אותם - - -" (רע"א 8442/01 גל אוסובסקי ואח' נ' יעקב ארגוב ואח', תק-על 2002(1) 124 והאסמכתאות שם; שטרוזמן, בעמ' 35-34).

(רע"א 5991/02-עופרה גוירצמן ואח' נ' רות פריד ואח'. תק-על 2004(4), 2956).

9.         זאת ועוד - הבורר לא זיכה את שפע בהפרשי הצמדה וריבית על הסכומים שפסק ואין מחלוקת כי גם לו פסק לשפע רק את הסכום של 300,000 ש"ח, שהוגבל לצרכי אגרה, הוא היה מוסמך להוסיף עליו הפרשי הצמדה וריבית, באופן שממילא היה הסכום מגיע לסכום שנפסק, אם לא מעבר לכך וברי כי לעיריה "לא נגרם עיוות דין" (כאמור בסעיף 26 לחוק הבוררות).

10.        גם בשאלת ההוצאות שנפסקו - אין מקום להתערב, מנימוקי בית משפט קמא.

11.        אשר על כן - אני דוחה את שתי הבקשות , ללא צו בדבר הוצאות.