החלטה בתיק ברע 1376/06

א.        בקשה מטעם המבקשים, לחילוט ערבות בנקאית שהופקדה ע"י המשיבה בקופת בית המשפט, בהתאם להחלטה מיום 17.5.06, בה התקבלה בקשת המשיבה, ועוכבו הליכי מכר שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן :

            המשיבה הינה בעלים משותפים של מקרקעין הידועים כחלקות 28, 29 ו 30 בגוש 8233, המהווים מגרש ברח' הרצל בנתניה (להלן: " המגרש"). כערובה לחיוביה, משכנה המשיבה את זכויותיה במגרש לטובת המבקש 1.

במהלך שנת 1995 הגיש המבקש 1 את שטרי המשכנתא למימוש במסגרת הליכי הוצל"פ.

בשנת 1997 הגיעה המשיבה להסדר נושים שאושר במסגרת תיק פש"ר.

עקב מחלוקת שנפלה בין הצדדים, באשר לתקופת הפדיון העומדת למשיבה ודחיית בקשתה בטענת 'פרעתי', מונה המבקש 2 ככונס נכסים על זכויות המשיבה במגרש. הכונס החל בביצוע פעולות לשם מכירת המגרש לצד ג'. בקשה שהוגשה מטעם המשיבה, לביטול מינויו של כונס הנכסים, נדחתה.

ביום 22.1.06 חתם כונס הנכסים על הסכם למכירת המגרש לצד ג' המותנה באישור ראש ההוצל"פ.

יומיים לאחר מכן, הגישה המשיבה בקשה נוספת לביטול מינויו של כונס הנכסים, בטענה כי אינו פועל בהתאם להוראות ראש ההוצל"פ ואינו מעביר את בקשותיו לעיונה, באופן הפוגם ביכולתה לקחת חלק פעיל בהליך המכר.

ביום 29.1.06 הגיש הכונס בקשה לאישור הסכם למכירת מגרש לצד ג'.

ביום 20.2.06, לאחר קבלת תגובת כונס הנכסים לבקשה, נדחתה הבקשה ונקבע, בין היתר, כי נראה שהמדובר בבקשת סרק שכל מטרתה לדחות את הליכי המכר. ביום 7.3.06 הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

ביום 2.5.06 הגישה המשיבה לביהמ"ש המחוזי בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ למימוש הנכס (בש"א 10092/06). בו ביום ניתן צו ארעי בכפוף להפקדת 7,500 ש"ח שהופקדו. המבקשים הגישו תגובה, בה פרטו את היקף העסקה שעיכובה מבוקש, הנזקים הצפויים ועוד טענו כי מדובר בהליך סרק נוסף לעיכוב הליכי המכר. בנוסף, עתרו המבקשים לביטול הצו הארעי והקדמת מועד הדיון בבר"ע.

            ביום 17.5.06 ניתנה החלטת כב' השופטת רות רונן, שקבעה כדלקמן:

            " לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, ולאור שקילת סיכויי הבר"ע ושיקולי מאזן הנוחות (הנזק האפשרי למשיב אם יעוכבו ההליכים, והנזק האפשרי למבקשת אם הם לא יעוכבו), אני סבורה כי יש מקום להעתר לבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט תוך 7 ימים מהיום, סכום מזומן או ערבות בנקאית צמודה בסך 100,000 ש"ח..." (הדגשות שלי - י.ש.).

בהתאם, הפקידה המשיבה ערבות בנקאית בסכום האמור.

ביום 19.10.06 דחיתי, לאחר מתן רשות הערעור, את טענות המשיבה לגופן.

ביום 22.10.06 הגישו המבקשים בש"א זו שבפני, בה עתרו לחילוט הערובה.

ביום 20.11.06 החליט ראש ההוצל"פ לאשר את מכירת חלקה 29 מבין חלקות הנכס.

המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שנדונה אף היא בפני (בר"ע 2984/06). ביום 12.8.07, לאחר מתן רשות ערעור, דחיתי את הערעור.

ג.         המבקשים טוענים כי עיכוב הליך המכר בתמורה לסכום של 1,400,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ, במשך למעלה מתשעה חודשים, גרמה לנזקים כבדים ביותר, בשיעור העולה על סכום הערבות, זאת בשל ירידת שער הדולר, אשר הביאה להפסד לקופת הכינוס בסכום של 300,000-500,000 ש"ח, והפסד בגין אי פירעון החוב, בשיעור הרבית הקבועה באותה עת. בנסיבות בהן הבר"ע נדחתה, כפי שהיה צפוי מלכתחילה, ונגרמו למבקשים נזקים, שהיו ידועים מראש, ומשהצו שניתן בדבר הפקדת מזומן או ערבות בנקאית, נועד להבטיח פיצוי בגינם, ראוי לחלט את הערובה. לחילופין, ראוי לקבוע נוהל לדיון בחילוט הערבות והותרתה בקופת ביהמ"ש עד סיום ההליך.