החלטה בתיק ברע 1354/06

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי הבקשה אינה מצריכה תגובה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת נ' גרוסמן) בבש"א 184845/05 ובבש"א 151922/05 (ת"א 62306/04) מיום 06.02.2006, בה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב הליכים.

דין הבקשה להידחות. ההלכה היא, כי ניהול המשפט וסדרי הדיון הינם עניינים שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהם אלא במקרים חריגים (ראו רע"א 4775/04 שרון כדר נ' פרופ' יובל הרישנו, דינים עליון סט 100).

לא מצאתי כי מקרה זה הינו מקרה חריג המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בדין קבע בית המשפט קמא כי אין הצדקה לעכב את בירור עניינו של המשיב, שאינו צד להליכי התביעה הייצוגית המתנהלת כנגד המבקשת בבית המשפט המחוזי, עד להכרעה בתביעה ייצוגית זו.

בבקשה שבפני אין המבקשת כופרת בכך שהמשיב אינו צד לתביעה הייצוגית שהוגשה.  נהפוך הוא, לשיטתה יש להורות על עיכוב ההליכים אף בהתחשב בנתון זה, שכן יש ליתן משקל מכריע לנימוקים שביסודם יעילות הדיון. בהקשר זה מפנה המבקשת לע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן (לא פורסם) (עניין הפניקס).

אין ללמוד מהאמור בעניין הפניקס למקרה שבפני. שם, המדובר היה בשתי תובענות ייצוגיות אשר לגביהן הפך בית המשפט העליון את החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ההליכים; ואילו כאן, עסקינן בתביעה שהגיש יחיד לגביו נקבע כי לא היה צד לתובענה הייצוגית. ברי, כי השיקולים המונחים בבסיס המכשיר המכונה "תביעה ייצוגית" הינם שונים ומורכבים, ועל כן אין ללמוד ממקרה בו בית המשפט מסרב לנהל שתי תובענות ייצוגיות במקביל למקרה שבפנינו.

הליך התובענה הייצוגית, מעצם טיבו וטבעו, נתון למידה רבה של פיקוח (ראו רע"א  8268/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה (5) 276, בעמ' 289-290); ולעומת זאת, זכות הגישה לערכאות הוכרה זה מכבר בשיטתנו המשפטית כזכות ראשונה במעלה (ראו ע"א 735/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, בעמ' 629):

"זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. בזאת נשתנתה הרשות השופטת משתי אחיותיה - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת - ששתי אלו האחרונות יוזמות ועושות, אם בתחום החקיקה ואם בתחום המעשה, בעוד אשר הרשות השופטת יושבת על מושבה ומצפה כי יבואו אליה לקבל את חוות-דעתה ואת הכרעותיה. וכנאמר על משה: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" (שמות יח יג). שניים אלה הם הנדרשים לשיפוט: שופט היושב על מושבו ומתדיינים העומדים לפניו. באין מתדיינים יישב בית-המשפט בטל וחסר-מעש, ובית-משפט שאין מתדפקים על שעריו כמוהו כמו-לא-היה. נדע מכאן, כי חסימת הדרך לבית-משפט - בין במישרין בין בעקיפין - ולו באורח חלקי, חותרת תחת ה- raison d'etre של הרשות השופטת. ופגיעה ברשות השופטת פירושה פגיעה ביסוד הדימוקרטי של המדינה. באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשילטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה. באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות-היסוד. ראו והשוו: בג"צ 294/89 המוסד לביטוח לאומי נ' ועדת העררים על פי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, פ"ד מה(5), 445, 450. בחסימת הדרך לבית-משפט ייעלם ואיננו הדיין, ובאין דיין ייעלם אף הדין עימו.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי השאלה האם להורות על עיכוב הליכים בתיק זה או אחר, הינה שאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. בנסיבותיו של מקרה זה לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, וחזקה עליו כי זו ניתנה באופן מושכל לאחר שבחן את מכלול החומר שבפניו.

הבקשה נדחית, וממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י"ד באדר, תשס"ו (14 במרץ 2006), בלשכתי, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: