החלטה בתיק ברע 1219/05

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת כב' השופטת א' שטמר - סג"נ מיום 26.12.04 (ת.א. 5636/01) לפיה התקבלה בקשת המשיב למינוי מומחה מטעם בית המשפט, במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (בש"א 2765/04).

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

בתאריך 15.9.97 נפגע המשיב בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה.

מנימוקים שלא הובהרו פעל המשיב בשני מישורים במסגרת פניותיו למוסד לביטוח לאומי.

כך אירע שוועדה רפואית של המל"ל אשר בדקה את נכותו עקב התאונה קבעה בתאריך 9.9.01 כי לא נותרה למשיב נכות כתוצאה מן התאונה בתחום האורטופדי והנפשי.

לעומת זאת וועדה רפואית אשר בדקה את טענת המשיב לפי פרק הנכות הכללית קבעה את נכותו ביום 4.7.02 בשעורים כדלקמן:

10% בגין יתר לחץ דם, 10% בגין כאבים בעמוד השדרה ו- 40% בגין ירידה בראיה.

גם בהליכים בפני בית משפט השלום הובאו הראיות והועלו הטענות טיפין טיפין מבלי לפרוש את היריעה בשלמותה.

בבש"א 1650/02 התבקש בית המשפט קמא לאפשר הגשת ראיות לסתור את החלטת המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לנכות הפסיכיאטרית והאורטופדית, אלא שלמרבה הצער לא הובאו בפני כב' השופטת החלטות שנתנו על ידי הוועדות אשר דנו בנכות הכללית.

בהחלטתה מיום 9.10.02 דחתה כב' השופטת שטמר את הבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה וקיבלה את הבקשה ככל שהיא נוגעת למומחה בתחום הפסיכיאטריה.

בקשות רשות לערער על החלטה זו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי והעליון.

אלא שבכך לא הסתיימו ההליכים המקדמיים; והצדדים שבו והגישו בקשות למינוי מומחים נוספים ובין היתר, ביקש ב"כ המשיב, בשנית, מינוי מומחה בתחום האורטופדיה. הפעם בהסתמך על החלטות ועדת המל"ל לקביעת נכות כללית.

בהחלטתה המנומקת פרטה כב' השופטת את השתלשלות העניינים שקדמה לבקשות השונות ולמרות השיהוי בהגשתן החליטה לדון בהן לגופן.

בית המשפט היה ער לעובדה שבהחלטה קודמת נדחתה בקשה למינוי אורטופד ונימק את השינוי בהחלטה בכך שלא הובאו בפניו חוות הדעת בדבר הנכות הכללית.

דיון

המבקשת מלינה על כך, שבניגוד להחלטה בבש"א 1650/02, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב להבאת ראיות לסתור.

להשקפת ב"כ המבקשת, אין בהחלטת הוועדה הרפואית לענין נכות כללית כדי להוות נימוק למינוי מומחה מטעם בית משפט וכי טעה בית המשפט בפירוש שנתן להלכות שנפסקו בסוגיה זו.

לאחר שבחנתי את טעוני הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

מקובלת עלי השקפת ב"כ המבקשת לפיה: עצם קיומו של פער בין דרגת נכות שנקבעה על פי דין לבין האמור בחוות דעת רפואית שמגיש מי מן הצדדים, אינו מצדיק הבאת ראיות לסתור.