החלטה בתיק ברע 1211/05

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה ( כב' הרשמת ק' מרגולין פלדמן) מתאריך 20.9.05, בתיק הוצל"פ 02-23203-05-7.

2.       נגד המבקשים הוגשה בקשה למימוש משכנתה, והאזהרה על פתיחת ההליכים נמסרה לידם בתאריך 7.7.05. בתאריך 22.8.05 נקבע, כי המבקשים יפנו את דירתם בתאריך 27.9.05.

3.       המבקשים לא שקטו על השמרים, ובמקביל לנסיונותיהם להגיע להסדר עם המשיב בדבר סילוק חובם, פנו ללשכת ההוצאה לפועל והגישו בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, ממנה עולה כי הם חולקים על החוב הנטען על ידי המשיב, ובכוונתם להגיש חוות דעת של מומחה לתמיכת טענותיהם.

4.       לצד הבקשה העיקרית שהגישו המבקשים, היא כאמור הבקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, הגישו המבקשים בקשה כי ראש ההוצאה לפועל יורה לעכב הליכי פינוי המבקשים מדירתם, וזאת עד שיבורר החוב.

5.       בתאריך 20.9.05 הורתה ראש ההוצאה לפועל הוראות שונות בדבר מסירת מסמכים למבקשים, על מנת שיוכלו לבדוק את חשבון החוב, וכן חייבה ראש ההוצאה לפועל את המבקשים להפקיד סך 50,000 ש"ח "כתנאי מקדמי לדיון בבקשה זו של החייבים". הגם שהדבר לא ברור כלל וכלל, אפשר וראש ההוצאה לפועל התכוונה לכך, שאם המבקשים יפקידו סך 50,000 ש"ח, יעוכבו ההליכים לפינויים מדירת מגוריהם.

          המבקשים טוענים, כי לאחר מתן ההחלטה האמורה אפשרה להם ראש ההוצאה לפועל להפקיד הסך 50,000 ש"ח בשני שיעורים, ומוסיפים הם וטוענים, כי השיעור הראשון הופקד על ידם, אם כי באיחור קל, שנבע מכך שהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, שניתנה בתאריך 26.9.05 בשעה 14:43, לא הייתה ברת ביצוע באופו מיידי משום שהבנקים היו סגורים, אך מיד לאחר השעה 16:00 התנאי קויים. ואולם, לטענת המבקשים, הגם שהמציאו ערבות בסך 25,000 ש"ח כפי שנדרש מהם, סגרה ראש ההוצאה לפועל את הדלת בפניהם, וכפועל יוצא מכך פונו מדירתם ימים ספורים לפני ראש השנה.

6.       כמו בבקשה לרשות לערער, גם במהלך הדיון עצמו, ביקש ב"כ המבקשים לצמצם את הדיון אך ורק להחלטת ראש ההוצאה לפועל ,ככל שהיא מתייחסת להחלטתה שלא לעכב את פינוי המבקשים מדירתם. ואולם, הנני סבור כי לא ניתן להתעלם מאירועים שנזכרו בטיעונו של ב"כ המשיב.

7.       ב"כ המשיב, בפתח טיעונו הציג בפני החלטה שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל בתאריך 29.9.05, ולפיה דין טענת המבקשים, לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, להידחות. עוד ציין ב"כ המשיב, כי חובם של המבקשים המובטח במשכנתה שהוגשה לביצוע, נקבע בפסק דין סופי שניתן נגדם. מלבד אלה, אזכר ב"כ המבקשים את החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט א' רובינשטיין) ברע"א 10053/04 אליעזר עבדי ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם ב"דינים ועוד ...").

8.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה, ואלה טעמי:

(א)     אין כל ספק כי למבקשים זכות לבדוק את חשבונות הבנק, ולהוכיח בעזרת חוות דעת של מומחה, כי סכום החוב הנטען על ידי המשיב בבקשה למימוש המשכנתה שגוי הוא. ואולם, הנני סבור, כי הליך מסוג שכזה מקומו בבית המשפט ולא בלשכת ההוצאה לפועל, ולעניין זה יפות קביעותיו של בית המשפט העליון בפרשת עבדי הנזכרת לעיל.

          כיוון שהנני סבור, שאת בדיקת סכום החוב יש לבצע במסגרת בית המשפט, הרי אף הסעד הזמני המתבקש מכך הוא עניין לבית המשפט לענות בו, ובית המשפט יחליט האם יש מקום להיעתר לבקשת המבקשים בדבר עיכוב הליכי מימוש המשכנתה עד שיתברר באופן סופי סכום החוב.

(ב)      אם לא די בכך, הרי מחזיק המשיב בפסק דין סופי שניתן בבית משפט השלום בחיפה בתאריך 22.4.02 (תיק אז' 4638/02), בו נקבע חובם של המבקשים, ומקובל עלי שהמשיב היה זכאי להגיש את שטר המשכנתה לביצוע על מנת לגבות את המגיע לו על פי פסק דין זה.

          אמנם, המבקשים טוענים כי הסכימו עם המשיב שפסק הדין יבוטל, אך מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב שאין  הדבר כך, שכן המסמך שהמבקשים הציגו נועד להליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדם, ובטעות נרשם בכותרת המסמנך "בבית משפט השלום בחיפה". קראתי את המסמך, והנני סבור, כי מתוכנו אתה למד כי נועד ללשכת ההוצאה לפועל, ודי אם אזכיר כי ההתייחסות בו היא ל"חייבים" מחד גיסא ול"זוכה" מאידך גיסא, ולא לתובע או לנתבעים כפי שהיה מתבקש אילו המסמך היה מיועד לבית המשפט.

          הדברים שלעיל מביאים אותי למסקנה שאין מקום להורות על עיכוב הליכי מימוש המשכנתה במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, ובכלל זה אין לדעתי מקום לעכב את הליכי הפינוי.

9.       לא נעלמה מעיני החלטת ראש ההוצאה לפועל מתאריך 29.9.05, כי טענת המבקשים לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל "דינה להידחות", ולכאורה צודק ב"כ המשיב בטענתו, כי דחיית טענתם העיקרית של המבקשים, מונעת אותם מלקבל הסעד הזמני שהם עותרים לו עד ברור עתירתם העיקרית. ואולם, קשה להתייחס להחלטה זו, שבמחי יד דחתה בקשת המבקשים לפי סעיף 19, וככל הנראה בהעדר הצדדים, מבלי שהחלטת הדחיה נומקה באופן המאפשר ביקורת שיפוטית עליה. מסכים אני עם ב"כ המבקשים שאין זו ההחלטה היחידה המעורר תמיהה, שכן אף ההחלטה שניתנה בתאריך 26.9.05 בשעה 14:43, המחייבת את המבקשים להמציא אישורים מצד שלישי "בתוך שעה ממתן החלטתי זו", כאשר ב"כ המבקשים אינו נוכח בשעת מתן ההחלטה, היא החלטה שמראש ברור שקשה מאוד לבצע אותה.

          אף פינוי המבקשים מדירת מגוריהם ערב החג אינו מניח את הדעת, אך את שנעשה אין להשיב, ואפשר כי להבא ראוי שלשכת ההוצאה לפועל, והעומדים בראשה, יתנו את הדעת לכך, שמטעמים של שמירה על כבוד האדם, יש לשקול שפינוי אנשים מדירות מגוריהם ימתין עד יעבור החג, אם אין בכך לגרום נזק בלתי הפיך לנושה. אוסיף שבעבר כבר הערתי, שאין זה רצוי ליתן החלטות שמשמעותן פינוי משפחה מדירת מגוריה במעמד צד אחד, ודוקא  משום המשמעות הקשה של ההחלטות המתקבלות בעניינים אלה יש מקום לקיים דיון במעמד הצדדים, גם אם עומס העבודה בלשכת ההוצאה לפועל כבד ורב.

10.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את הבקשה.

(ב)      בנסיבות העניין אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.