החלטה בתיק ברע 1104/06

המשיב הינו הזוכה בתיק הוצל"פ 6-05-02523-09, אשר במסגרתו הוגשה בקשה למימוש שטר משכנתא, על נכס בבעלות המבקשים, במושב שדה יעקב.

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתה של ראש ההוצל"פ {כב' הרשמת ת. ניסים שי} מיום 27.4.06 (להלן: " ההחלטה"), אשר במסגרתה נדחתה בקשת החייבים לעכב את הליכי המימוש, ולקבוע כי הם זכאים לדיור חלופי. 

מועד הגשת הבקשה :

המשיב טוען כי המבקשים אחרו את המועד להגשת הבקשה, שכן ההחלטה ניתנה ביום 27.4.06 והבקשה הוגשה רק ביום 30.5.06, מבלי שפורט בה מתי נמסרה ההחלטה למבקשים. המשיב מפנה גם לתקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 (להלן: " תקנות ההוצאה לפועל"), ולצו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת) וטוען כי יש לראות את ההחלטה כאילו הומצאה למבקשים ביום השלישי לאחר שיגורה, ומשכך, חלף המועד להגשת הבקשה ביום 15.5.06.

בתגובה טוענים המבקשים כי משרדי באי כוחם איננו מחובר למחשבי מערכת ההוצאה לפועל והחלטת ראש ההוצל"פ לא נמסרה להם, אלא ביום 14.5.06 (תאריך ההדפסה המופיע על המסמך), כאשר פנתה מזכירתו של עורך דינם אל הלשכה וקיבלה לידיה את ההחלטה.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל קבוע בתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל שלפיה:

"בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש בדרך המרצה, תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו;... "

המועד להגשת בקשת רשות ערעור ביחס להחלטה שלא ניתנה במעמד הצדדים, נמנה, לפיכך, ממועד המצאתה, ושומה על המבקש לפרט בבקשתו מהו מועד זה.

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מוגשת כהמרצה, משמע, נלווה אליה תצהיר המפרט את כל העובדות הצריכות לעניין (כך נעשה גם כאן), ובמסגרתו מן הדין כי יפורטו כל העובדות, לרבות מועד ההמצאה.

המבקשים לא התייחסו בתצהיריהם למועד המצאת ההחלטה לידיהם, ואין לכך אף התייחסות בבקשה גופה. גם אם על ההחלטה  מופיע תאריך הדפסתה, אין הדבר עונה על הדרישות, שכן, מועד ההמצאה הוא המועד שבו הומצאה ההחלטה לראשונה למבקשים, ומועד זה איננו עולה מתוך הבקשה או התצהיר הנלווה לה.

די היה באמור כדי לדחות את הבקשה על הסף.

ההליך בפני ראש ההוצאה לפועל :

המבקשים הינם בני זוג חקלאים ממושב שדה יעקב, אשר ניהלו חברה שבבעלותם, עד שנקלעו לחובות כספיים כבדים. בשל מצוקה זו, כך לטענתם, התדרדר מצבו הרפואי של המבקש, ובמשך מספר חודשים היה מצבו קשה עד שנותר נכה בשיעור 100%.

במהלך ניהול עסקיהם נטלו המבקשים הלוואה מן הבנק  - המשיב , ולהבטחת פרעונה שעבדו את משקם במושב שדה יעקב.

בבקשה שהגישו המבקשים בפני ראש ההוצאה לפועל פרטו את מצוקותיהם, טענו כי המשק מהווה קורת הגג הבלעדית שלהם ובני משפחתם, וביקשו להתחשב במכלול האינטרסים של הצדדים, לרבות האינטרס של החייבים בדבר הגנה ושמירה על כבודם, וזאת גם אם בשטר המשכנתא נשללה תחולתו של סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.

בקשתם האופרטיבית של המבקשים היתה לעכב את הליכי המימוש למשך 6 חודשים כדי לאפשר להם לבצע את הליך המכירה בעצמם, ולחילופין, ליתן להם ארכה של 60 יום כדי להתארגן לשם כך.

המבקשים הפנו לסעיף 38 לחוק ההוצל"פ בטענה כי אין לפנותם בטרם יוסדר להם דיור חלופי.

בהמשך נטען כי לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש לעכב את ההליכים למשך 6 חודשים כדי לאפשר להם למכור את הנכס בכוחות עצמם, וכן לצרף להליך זה את מנהל מקרקעי ישראל ואת האגודה שדה יעקב.

ראש ההוצל"פ בהחלטתה קבעה כי הצדדים התנו על תחולתו של סעיף 38 לחוק ההוצל"פ כאשר בסעיף 24 לשטר המשכנתא הצהירו המבקשים שהם מוותרים על זכותם מכוח סעיף זה.