החלטה בתיק ברע 1098/07

1.       בפני "הודעה על צירוף מסמך" אשר הוגשה על ידי אודי שני (להלן: " המבקש") כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המשיבה").

העובדות הצריכות לעניינו

2.       המבקש יליד 15.3.57 נפגע בתאונת דרכים ביום 11.8.04. המבקש הגיש תובענה לפיצוי בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה (ת.א. (ת"א) 43603/05) ובמסגרתה הגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, נוירולוגיה, א.א.ג ועיניים (בש"א 179690/06).

3.       בית המשפט דחה את הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, ומינה מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה וא.א.ג, ובמסגרת החלטתו הורה למומחה הרפואי בתחום א.א.ג. להתיחס לשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום העיניים.

4.       המומחה בתחום האורטופדי - ד"ר קורן - קבע כי לתובע נותרו 5% נכות בתחום זה, ואילו המומחה בתחום א.א.ג. - ד"ר הלפרין - קבע כי לתובע נותרו 10% נכות בתחום זה, ובאשר לשאלת בית המשפט, ענה כי אינו יכול להתייחס לשאלת הצורך בדבר מינוי מומחה בתחום העיניים שכן נושא זה אינו בתחום התמחותו.

5.       משכך, עתר התובע בשנית למינוי מומחה רפואי בתחום העיניים, אלא שבקשה זו נדחתה לאור דלות החומר הרלבנטי שצורף לה, ובית משפט קמא (כב' השופטת אורנה לוי) קבע כי "איני סבורה כי לתובע קמה ראשית ראיה למינוי המבוקש".

6.       התובע הגיש בר"ע על החלטה זו, וזו קבועה לדיון ליום 10.1.08.

כתשעה חודשים לאחר הגשת הבר"ע הוגשה "הודעה על צירוף מסמך", כאשר המסמך נשוא ההודעה הינו מכתב המופנה ל"רופא המטפל" מאת ד"ר א. ברוך.

7.       המשיבה מתנגדת לצירוף המסמך המבוקש, ומכאן החלטתי.

דיון

8.       אם אתרגם את "הודעתו" של התובע לשפה משפטית, אמצא כי התובע מודיע למעשה על צירוף מסמך חדש לבר"ע. מסמך זה לא עמד בפני בית משפט קמא,  לא הוגש בתמיכה לבר"ע, וכפי שהבהרתי הוא הוגש כ - 9 חודשים לאחר הגשת הבר"ע, מבלי נטילת רשותו של בית המשפט, וממילא ללא מתן רשות כזאת.

תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת את התנאים להגשת ראיה נוספת בערעור:

"(א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.

(ב) התיר בית המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש את העניינים שבהם יש לצמצם את הראיות".

ההלכה בענין זה קובעת:

                 "התרת הגשת ראיות נוספות בשלב ערעור אינו מעשה שבשגרה, ככלל, רשות כזו ניתנת במשורה".

(ע"א 8021/03, משה אלישע ואח' נ' יוסף אלישע, פ"ד נט(3), 337 עמ' 342-341; ע"א 4881/83 צנעני נ' אגמון,  פ"ד לח(4) 141, 147; ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח(4) 689, 698; ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450, 458).

וכן:

"אף שהכלל הוא כי אין לבעל דין זכות קנויה להבאת ראיות            נוספות, קיימות נסיבות שבהן ערכאת הערעור רשאית להתיר הבאתן של ראיות נוספות, והענין תלוי במידה רבה בשיקול דעתה של האחרונה".

רע"א 6983/06, שמואל אחימן נ' המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור, תק-על 2006(4), 3080, עמ' 3081.

בענין אשר בפני לא הוגשה כאמור בקשה להגשת המסמך, והמבקש אינו יכול להעמיד את בית המשפט ואת הצד שכנגד בבחינת עובדה מוגמרת בדרך של הגשתו בפועל ללא קבלת רשות, ולענין זה יפים דברי בית המשפט בע"א 759/76 צביה, רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן, פ"ד לא(2) 169, 180-179: