החלטה בתיק ברע 1094/05

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בחדרה, כב' הרשמת דנה עופר מיום 11/7/05 בתיק הוצל"פ 7-05-04030-12, לפיה:

"א.     הכספים המעוכבים כיום בתיק ישוחררו לידי הזוכה. החייב יוכל להסדיר את חובו עם אחיו, בכל הנוגע לכספים ששולמו על ידי האח, אולם מששולמו הכספים, יש להעבירם לידי הזוכה.

ב.       צו התשלומים בתיק יעמוד, מחודש זה ועד החלטה אחרת, על 2,000 ש"ח לכל אחד משני החייבים. תשלום על פי צו תשלומים זה יעכב הליכי עיקול מטלטלין בחנות של החייבים.

ג.       השיק הבנקאי על סך 50,000 ש"ח יוחזר על ידי ב"כ הזוכה לידי צד ג'."

העובדות

ביום 11/1/05, ניתן כנגד המשיב, יחד עם אישתו גב' יונס ג'אדה, ע"י בית משפט השלום בחדרה  פסק דין, בת.א. 2442/03, ע"ס 75,000 ש"ח (ללא שכ"ט עו"ד) לטובת המבקשת.

לאחר מתן פסק הדין התנהל בין הצדדים מו"מ. בסופו של יום לא הגיעו הצדדים לידי הסדר כלשהו.

ביום 22/2/05, פתח המשיב, יחד עם אישתו, בלשכת ההוצל"פ בעכו, בגין פסק הדין הנ"ל, תיק הוצל"פ 0-05-02083-08 (להלן: "תיק הוצל"פ עכו").

בד בבד עם פתיחת ההליך הנ"ל, הגיש המשיב בקשה למתן צו תשלומים ועיכוב ההליכים (בהתאם לסעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל).

ביום 23/2/05 נתן כב' ראש ההוצל"פ בעכו צו תשלומים לפיו, ישלמו החייבים את חובם בתשלומים חודשיים של 1,000 ש"ח.

ביום 21/3/05 הגישה הזוכה בקשה למתן צו לעיקול והוצאת מטלטלין מחנות שבבעלות החייב.

ביום 22/3/05 נעתרה כב' ראש ההוצל"פ לבקשה והורתה על עיקול והוצאה כמבוקש בבקשה.

ביום 23/3/05 בוצע העיקול.

פעולת המעקלים וניסיונם להוציא את המטלטלין מן החנות עוררה מהומה, וגרמה ללחץ רב אצל החייב ובני משפחתו, ועל מנת למנוע את ביצוע העיקול, מסר אחיו של החייב, יונס אחמד, לידי המעקלים, סכום של 78,000 ש"ח (50,000 ש"ח בהמחאה בנקאית ו- 28,000 ש"ח במזומן).

ביום 24/3/05 הגיש החייב בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 22/3/05 (עיקול והוצאה) ולהחזרת הכספים לידי צג ג'.

בבקשה טען החייב כי לא היה מקום להליך העיקול וההוצאה, כאשר ניתן על ידי כב' ראש ההוצל"פ בעכו צו תשלומים, וכאשר במסגרת ההחלטה שבה ניתן צו התשלומים הורה כב' ראש ההוצל"פ, כי קיום צו התשלומים יעכב, בין היתר, הליכי עיקול משכורת.

לטענת החייב, הכנסתו מהחנות הינה משכורתו, ועל כן, משהחל לשלם את התשלומים החלים עליו על פי צו התשלומים, לא היה מקום להורות על עיקול המטלטלין בחנות.

עוד נטען, כי המעקלים דרשו לקבל במזומן את מלוא החוב, כתנאי לאי-ביצוע העיקול וההוצאה, ולכן, בלית ברירה, שולמו הכספים לידיה.

צד ג' הגיש גם הוא, באותו יום, בקשה להחזרת כספים ולחילופין לעיכוב כספים בקופת ביהמ"ש.

לטענתו נתן את הכספים למעקלים מתוך "אילוץ" ועל כן ביקש לקבלם בחזרה.