החלטה בתיק ברע 1085/05

המבקש נפגע בתאונת דרכים, אשר הוכרה על ידי  המוסד לביטוח לאומי גם כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה למבקש נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 10%. על הקביעה הנ"ל הוגש ערר לוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה כי לא נותרה כל נכות אצל המבקש כתוצאה מהתאונה. המבקש ערער על קביעה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. (תיק בל 2189/04) אשר הורה בפסק דינו מיום 5.5.2005 על העמדת עניינו של המבקש שוב בפני הוועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש על מנת שתבחן האם עקב התאונה נגרם למערער אי כושר זמני ואם כן מה דרגתו. טרם התקבלה הכרעתה של הוועדה.

בינתיים הגיש המבקש בקשה להחמרת מצב והוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה למבקש נכויות זמניות בשיעורים של 100% מיום 23.6.2004 עד ליום 31.7.2004; 30% מיום 1.8.2004 עד ליום 31.87.2004; 15% מיום 1.9.2004 עד ליום 28.2.2005. עקב  כך ובשל התארכות ההליכים לקביעת נכותו הצמיתה עתר המבקש בפני בית המשפט השלום בנצרת, במסגרת ההליך שבפניו, בבקשה למנות מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה והנוירולוגיה. בית המשפט השלום (כב' השופט ע' עילבוני) עמד על דבר קיומה של קביעה על פי דין לעניין נכותו הצמיתה של המבקש כתוצאה מהתאונה. לאור קביעה זו, כך נפסק, אין מקום למנות המומחים המבוקשים גם אם עמדו בפני המבקש אפשרויות עררים והליכי החמרת מצב. 

כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפני. לטענת המבקש אין בקביעות השונות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי כדי "קביעה על פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לתאונות דרכים, תשל"ה- 1975. שכן זו קמה רק בקיומה של נכות "יציבה- צמיתה" להבדיל מנכות זמנית שנקבעה למבקש בבדיקה האחרונה בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. המשיבות מצידן טוענות כי אין להיעתר לבקשה בהיותה מנוגדת לחוק וכל מטרתה לעקוף את הפרוצדורה שנקבעה בחוק הפיצויים. למבקש נקבעה נכות "צמיתה" בשיעור של 0% וזוהי הקביעה על פי דין המחייבת במשפטו . משבחר המבקש לנקוט בהליכי ערעור על הקביעה הנ"ל הרי מן הראוי הוא להמתין עד להכרעה בערעורו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

אין מחלוקת כי סעיף 6ב לחוק הפיצויים טומן בחובו הדרישה כי קביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי תהיה יציבה וכי לא די בקביעתה של נכות זמנית כדי לחייב גם בתביעה על פי חוק הפיצויים. בעניינינו אומנם נקבעה למבקש נכות יציבה בשיעור של 0% אלא שקביעה זו נבחנה בהליכי הערר בבית הדין האזורי לעבודה, ועניינו של המבקש תלוי ועומד לבחינה מחודשת בפני ועדת הערר הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בשאלת אפשרות קיומה של נכות זמנית למבקש, כאשר בינתיים נקבעו למבקש נכויות זמניות שונות כפי שפורטו לעיל. במצב דברים כגון דא, אין לומר כי קיימת בעניינו של המבקש קביעה יציבה על פי דין. ראה  דברים שהובאו בספרו של א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, 1999 בעמ' 452:

יש לציין כי הוועדות הרפואיות השונות של המוסד לביטוח לאומי בחנו אך ורק  קיומה של נכות אורטופדית  אצל המבקש כתוצאה מהתאונה, וכי לא נקבעה כל נכות על פי דין בתחום הנוירולוגי לה טען המבקש בבקשה למינוי מומחים.

לפיכך, הערעור מתקבל. בית המשפט השלום ימנה מומחה רפואי מטעמו בתחום האורטופדי ויבחן אם קיימות ראיות המצדיקות מינויו של מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. 

המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ בעלי הדין.

ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ה (14 ביולי 2005) בהעדר.

001085/05ברע054 ורד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: