החלטה בתיק ברע 1077/08

פתח דבר

1.                   בפני בקשה אשר הוגשה על ידי מר עמוס וסרמן (להלן:" המבקש") כנגד אילנה פורת (פוקס) (להלן:" המשיבה"). הבקשה הינה "בקשה דחופה" לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגד המבקש על ידי כב' השופטת ו. פלאוט ביום 17.12.07 בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב במסגרת תמ"ש 14162/04 (להלן: " פסק הדין").

2.                   במסגרת פסק הדין התקבל הערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בהרצליה (כב' הרשם צחי אלמוג), ובוטלה החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 6.11.05. כמו כן, התיר בית המשפט למשיבה דנן להמשיך בהליכי העיקול, בין היתר באמצעות מינוי כונס נכסים.

3.                   המבקש עותר לעכב את ביצוע פסק הדין, לפי תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - " התקנות") עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהגיש לבית-משפט זה (בר"ע 1077/08). המבקש מעריך את סיכויי הצלחתו בערעור כ"טובים למדי" ובהמשך הוא מפרט את מצבו הכלכלי, ואת נזקו הצפוי באם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין.

דיון

4.                   הפסיקה קבעה לא אחת כי זוכה בדין זכאי להנות מפירות זכייתו ללא שיהוי, מיד עם  הינתן פסק הדין (בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ (5) 403,405, ועעמ 384/07 מנחם אריאב ראש עיריית נצרת עילית נ' סיעת שינוי , (לא פורסם).

עוד נקבע,

"...ככלל, פסק  דין העוסק בחיוב כספי איננו אחד מבין אותם עניינים חריגים ויוצאי הדופן, שבהם ייטה בית משפט להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע. זאת מן הטעם שמימוש פסק דין לתשלום חיוב כספי ניתן על פי רוב להפוך או להשיב... מכאן, שעל מנת לזכות בסעד של עיכוב ביצועו של חיוב כספי, מוטל על המבקש הנטל להוכיח בפני בית המשפט, מדוע במקרה שבו יזכה בערעור יהיה זה בלתי אפשרי או למצער קשה מאוד מבחינתו לגבות בחזרה מן המשיב את הכסף ששולם לו"(ר: בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , (לא פורסם).

קביעה זו מוצאת את ביטוייה בתקנה 466 לתקנות, הקובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה על ידי מערערים.

תקנה 468 לתקנות, מקנה לבית המשפט של הערעור אפשרות לצוות על העיכוב, אם בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה סירב לעכב את ביצועה. על כתפיו של המבקש לעכב את ביצועו של הפסק, הנטל לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים:

האחד, עליו להצביע על סיכויי הצלחתו בערעור.

השני, עליו להראות כי אם יזכה בערעורו, יקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו ולגבות בחזרה את כספו.

(בש"א 4403/94  רחל ויצמן ושלמה ניצן נ'  מסודי דאודי (לא פורסם); בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (לא פורסם); עע"מ 7894/06 אבו נחמה נ' מדינת ישראל , (לא פורסם); וע"א 76821/05 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל , (לא פורסם).

            4.1.       סיכוי ההצלחה            

כאמור, מעריך המבקש את סיכויו לזכות בערעור  כ"טובים למדי" ומטעים זאת במספר נימוקים:

"ההליך ופסק הדין שלא כראוי, בסתירה להחלטות כבוד בית המשפט, כיוצ"ב הפס"ד חסר תוקף. למבקש זכות קיזוז מחובות המשיבה...., למבקש הגנת דייר כגר בנכס, ומלוא הבעלות כמוסכם עם  המשיבה כל זמן שלא מחזירה חובותיה, מינוי כונס בסתירה להצהרה (כוזבת) של המשיבה  להשכרת נכס וחלוקה בשכ"ד עם מבקש, פסקי הדין נשוא ההוצל"פ פגומים סותרים ומכוח מסמכים שזייפה המשיבה...., סתירה בין הצעה ל"פירוק שיתוף" של כב' קמא בפתח הק.ע. לפס"ד, לכאורה העדר יושרה, מצגי מרמה של משיבה ובאי כוחה בפני כב' בית המשפט קמא ור' הוצל"פ\ פוסלים אותם ככונסים, ערך הנכס עולה כמה מונים על "הסך בהוצל"פ", המשיבה משבשת הליכים במצג לא אמת כזוכה מלאה..".

עוד טוען המבקש באומרו:

"טעתה לכאורה גב' קמא (כב' השופטת פלאוט, ד.ג) בסע' 14, שקבעה שאין למערער כל טענה ראויה לגופו של עניין, ובאשר לפסקי הדין שניתנו בהליכים לא ראויים וסותרים, "חובת" כב' קמא כערכאת ערעור בבימ"ש משפחה ומכוח הנחיות כבוד בית המשפט, היתה לבחון כלל טיעוני המבקש".

אלא מאי? מדובר בטענות כלליות, סתמיות, ובלתי מפורטות ומלבד עצם העלתן באופן בו הועלו אין בפני נימוק כלשהוא אשר יש בו כדי להביא למסקנה שמסקנות בית המשפט שגויות וכי סיכויי המבקש לזכות בערעורו הם טובים.

4.2        השבת המצב לקדמותו