החלטה בתיק ברע 1065/05

1.       בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם מר עיסא סעיד מיום 9/7/05 ( להלן: "ההחלטה"). השאלה שעומדת בפניי הנה, האם היה ראש ההוצל"פ רשאי להעביר את תיק האיחוד של המבקשת מלשכת ההוצל"פ מחיפה ( להלן: "לשכת חיפה") ללשכת ההוצל"פ בבית שאן ( להלן: "לשכת בית שאן").

העובודת והחלטות כב' ראש הוצל"פ

2.       ביום 16.2.05 הוגשה בקשה לאיחוד תיקים מטעם המבקשת, בזמן הגשת הבקשה התנהלו מרבית התיקים נגד המבקשת בלשכות ההוצל"פ בהרצליה ובבית שאן והשאר היו מפוזרים במספר לשכות. המבקשת ביקשה שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה מאחר והיא נמצאת במרחק שווה מהצפון ומהמרכז.

ביום 19.4.05 הגישו המשיבים בקשה להעברת הדיון ללשכת בית שאן וביום 7.5.05 החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את הבקשה והורה על העברת תיק האיחוד ללשכה בבית שאן.

בעקבות החלטה זו, הוגשה בקשה לעיון חוזר וביום 19.5.05, החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים שכלולים בצו האיחוד ביחס להעברה. רק שניים מהזוכים הגיבו, ועל כן, ראש ההוצל"פ חזר על החלטתו המקורית והורה על העברה מיידית של תיק האיחוד ללשכה בבית שאן, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו.   

טענות המבקשת

3.       המבקשת טוענת שיש לנהל את התיק בלשכה בחיפה, וזאת מאחר והמשיבים לא התנגדו ולא הגישו בקשה להעברת הדיון, כך ששתיקתם מהווה הסכמה. כמו כן, לטענתה שגה כב' ראש ההוצל"פ בקובעו שהתיק היה אמור להיות מנוהל מלכתחילה בלשכה בבית שאן, שכן לטענת המבקשת, בהתאם לסעיף 29 (א), תיק האיחוד ינוהל בלשכה שבה הוגשו מרבית התיקים בזמן הגשת בקשת האיחוד, ולא בזמן הבקשה להעברת תיק האיחוד. בעניינו אין מחלוקת שבזמן הגשת בקשת האיחוד, מרבית התיקים התנהלו בלשכה בהרצליה. ומכאן שהלשכה בעלת הסמכות המקומית הנה הלשכה בהרצליה ולא הלשכה בבית שאן.

4.       לעניין העברת תיק האיחוד, טוענת המבקשת, שמספר הזוכים שביקשו את ההעברה הנו 19, בעוד מספר הזוכים הנו 46, כך שהבקשה לא הוגשה בידי מרבית הזוכים ומכאן יש לדחותה. מוסיפה וטוענת המבקשת, שלאור החלטת כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, הרי רק שניים הגיבו ויש ללמוד מכך שהם לא היו בעד ההעברה, אחרת הם היו מגישים תגובה ומבקשים להעביר את התיק.

ממשיכה המבקשת וטוענת, שהגיוני שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה, מאחר ותיק האיחוד דורש מעקב וטיפול יומיומי מצדה, ומאחר ומשרד בא כוחה של המבקשת ממוקם בחיפה.

5.       בסיכומיה חזרה המבקשת על טיעוניה והוסיפה, שההחלטה נשוא הבקשה עוסקת בהעברת הדיון ועל כן מנועים המשיבים מלהעלות טענות ביחס לבקשת האיחוד.

טענה נוספת שהעלתה המבקשת, עוסקת בקרבה משפחתית בין באי כוח המשיבים לבין עובדת במזכירות ביהמ"ש  בבית שאן, קרבה שלדעתם יש בה בכדי למנוע את העברת הדיון ללשכה בבית שאן.

טענות המשיבים

6.       המשיבים טוענים וחוזרים וטוענים, שנפלו פגמים בהגשת בקשת האיחוד, בין היתר לא הומצאו להם העתקים מהבקשה של האיחוד, כמו כן לא צורף תצהיר. לטענתם, יש לדחות את הטענה שנוח יותר לנהל את תיק האיחוד בלשכה בחיפה, שכן חלק ניכר מהזוכים גרים בבית שאן. כמו כן, מתוקף תפקידו של בא כוח המבקשת כיועץ המשפטי של העירייה, עליו להיות שם לעיתים קרובות, מה גם שמקום מושב בא כוח המבקשת ונוחותו אינם מהווים שיקול כלל וכלל ועל כן לגישתם גם טיעון זה דינו להידחות.

המשיבים טוענים, שגם מבחינה עובדתית המבקשת לא מדייקת, שכן לטענתם ביום הגשת בקשת ההעברה היו 21 תיקים בלשכה בבית שאן, ולכן מרבית התיקים נוהלו בלשכה בבית שאן. מוסיפים המשיבים וטוענים שהחלטת כב' ראש ההוצל"פ המקורית היתה להעביר את תיק האיחוד לבית שאן, ובבקשה לעיון החוזר הוא ביקש  לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, ומאחר ורק שניים הגיבו, הרי שהוא יצא מנקודת הנחה שהיתר מסכימים.

לטענת המשיבים, בשום שלב לא היתה סמכות ללשכה בחיפה, גם עצם הגשת בקשת האיחוד לחיפה היתה בטעות יסודה, שכן יש להגיש את הבקשה ללשכה שבה מתנהלים מרבית התיקים ורק אז לבקש את העברת התיק. שתיקת הזוכים, נבעה מהעדר מסירת הבקשה על ידי המבקשת, ומכאן הטענה שכביכול הסמכות המקומית נרכשה על בסיס שתיקתם זו, דינה להידחות על הסף.

7.       לעניין הקרבה המשפחתית בין באי כוח המשיבים לבין מזכירה בלשכה בבית שאן, טוענים המשיבים, שטענה זו לא עלתה בבקשת רשות הערעור ורק בשל כך דינה להידחות, אך הם מוסיפים מספר טענות: ראשית, בקשה זו צריכה להיות נדונה ע"י נשיא ביהמ"ש העליון מכוח סעיף 78 לחוק ביהמ"ש; כבר עתה אציין שלטעמי טענה זו בטעות יסודה שכן המזכירה אינה משמשת בתפקיד שיפוטי .

שנית, אין לביהמ"ש סמכות לדון בסוגיה זו, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על באי כוח המשיבים. שלישית, עובדה זו היתה ידועה למבקשת מראש. רביעית, למזכירה אין כל סמכות שיפוטית, כמו כן, הקירבה למזכירה אינה מדרגה ראשונה. 

בסיכומיהם חזרו המשיבים מחלק מהטענות באומרם שחוק בתי המשפט לא חל על סוג בעלי התפקידים עליהם נמנית המזכירה, קרובת משפחתם של באי כוח המשיבים.

המשיבים שבו על טענות אלו והוסיפו, שהמבקשת לא פעלה כראוי שעה שהגישה את בקשת האיחוד, בלשכה בחיפה שבה נוהל תיק אחד ויחיד, בעוד בלשכה בבית שאן נוהלו תיקים רבים. הם גם מלינים על כך שהמבקשת לא צירפה את כל התיקים לבקשת האיחוד ובכך נוצר הרושם שמרבית התיקים לא מנוהלים בלשכה בבית שאן, יתרה מזאת, המבקשת טענה שחלק מהתיקים סגורים, עובדה שיכולה להביא לפיזור תיק האיחוד, לגישת המשיבים.

מכל האמור לעיל, המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה. 

דיון והכרעה

8.       לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובה וכן בסיכומים של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, להלן נימוקיי.