החלטה בתיק ברע 1062/05

1.         בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט רמזי חדיד) מתאריך 29.6.05 ו- 30.6.05 בת"א 15472/02 + ת"א 25890/01, לפיהן נדחו בקשות המבקשים לתיקון כתב ההגנה.

2.         בת"א 15472/02 הגיש המשיב נגד המבקשים תביעה כספית על סך 1,250,000 ש"ח. בתביעתו טען המשיב כי בינו לבין המבקשים נחתם חוזה לביצוע עבודות לבנית תחנת דלק, כי העבודה לא בוצעה במלואה, לא בוצעה בהתאם לתוכניות וכי הבניה שבוצעה היתה רשלנית וגרמה לו נזקים. המשיב גם טען לאיחור בביצוע העבודות.

3.         בכתב ההגנה טענו המבקשים, בין היתר, כי "הם התחייבו רק לבצע את העבודות המפורטות בתוכניות החתומות, ולפעול ולבצע העבודות בהתאם למפרט הטכני ולכתב הכמויות הנ"ל".

4.         בת"א 25890/01 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב וטענו כי לא שולמה להם התמורה בגין העבודות שביצעו. בין היתר טענו המבקשים כי התחייבו לבצע את העבודות בהתאם לתוכניות שסופקו על ידי המשיב וכי במהלך העבודות נדרשו לבצע עבודות נוספות שלא נכללו בתוכניות.

5.         בתצהיר עדות ראשית מטעם המבקשים הם הודו כי התחייבו לבצע את העבודות בהתאם לתוכניות חתומות אך כפרו בקיומן של תוכניות נוספות שהוצגו על ידי המשיב ולא היוו חלק ממסמכי החוזה וכן טענו כי כתב הכמויות לא הוסכם ואינו חתום על ידם.

6.         בישיבת יום 29.6.05 (שנקבעה לשמיעת הראיות)  ביקשו המבקשים לתקן את כתב ההגנה על ידי מחיקת המילים "כתב הכמויות". המשיב התנגד לבקשה וטען כי מדובר בתיקון מהותי ולא טכני וכי היה מקום להגיש בקשה מתאימה. בהחלטה מיום 29.6.05 קבע בימ"ש קמא כי:

"הבקשה לתיקון כתב ההגנה נדחית בזאת. ישיבת היום קבועה לשמיעת ההוכחות ואין זו הדרך הנכונה לבקש תיקון כתב הגנה, מה גם שאין מדובר בעניין טכני ...".

7.         בעקבות ההחלטה הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב ההגנה (בש"א 12098/05). בהחלטה מיום 30.6.05 קבע בימ"ש קמא כי בהחלטה מיום 29.6.05 נדחתה בקשת המבקשים לא רק מהטעם הפרוצדורלי אך גם מהפן המהותי, שאין מדובר בענין טכני, ולפיכך הדרך הנכונה לתקיפת  ההחלטה הינה הגשת בר"ע ולא על דרך בקשה חדשה. בנסיבות אלה נדחתה הבקשה.

8.         שתי ההחלטות הן נשוא הבקשה שבפני, כאשר לטענת המבקשים טעה בימ"ש קמא כאשר דחה את הבקשה מבלי להכנס לנימוקים לגופו של ענין וכי חובה על בימ"ש לברר את השאלות שבאמת שנויות במחלוקת.

9.         המשיב מתנגד לבקשה וטען בתגובתו כי בכתב ההגנה אישרו המבקשים כי היה עליהם לבצע את הבניה בהתאם לתוכניות , ובכללן כתב הכמויות וכי כל ראיותיהם הוגשו על סמך העובדות המוסכמות .

10.        ברע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427  מביא כבוד השופט אור (בעמ' 431-432) תמצית ההלכה באשר לתיקון כתבי הטענות:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

            כמו כן ראה :רע"א 192/87 - תחנת החוף בע"מ נ' פיתוח יהודה בע"מ .תק-על 87(3), 737:

"כמסתבר, המדובר בתובענה שהוגשה בשנת 1972 ותיקון כתב הגנה הועלה בשלב הסופי של הבאת הראיות בשנת 1987. כבר לפני כשנה ולאחר מכן עתה הורה בית המשפט על שלב הסיכומים.י בנסיבות אלה, בקשה לתיקון כתב הגנה אף אם הדבר קשור עם הרצון להרחיב את היריעה, ככל שהדבר נוגע לחקירתו של עד, הוא עתה מעבר לכל גבולות הסבירות. גם הרצון הלגיטימי למצות את הדיונים ולאפשר לבעל הדין לפרוס עניניו בפני בית המשפט בצורה נאותה, אינו יכול להצדיק הארכה מלאכותית של הדיונים במידה הבלתי סבירה שמתגלה במקרה דנן. דעתי היא כי בית משפט השלום צדק בהחלטתו כאשר סירב להתיר עתה את התיקון, והוא הדין, כמובן, בערכאת הערעור, היינו בבית המשפט המחוזי, כאשר דחה את הערעור שהיה בפניו. לדעתי יש לראות את הפנייה לבית משפט זה כמיותרת וכנטולת יסוד לחלוטין לאור אופיו של העניין ונסיבותיו".

            דהיינו,  בענייננו המדובר בחריג. אין המדובר בבירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים שכן המחלוקת בענין כתב הכמויות אינה כלל על הפרק והמשיב לא נערך לה בראיותיו, שכבר הוגשו, לאור הודאת המבקשים בכתב הגנתם. תיקון כתב ההגנה בשלב זה של הדיון, משמעותו שינוי חזית ופתיחת מערכת חדשה, שאין להתירה.

11.        לפיכך - אני דוחה את הבקשה.

12.        המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח ומע"מ.

13.        המזכירות תעביר למשיב, באמצעות בא כוחו, את פקדון המבקשים על חשבון שכר הטירחה.

14.        המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים ולכבוד השופט ר. חדיד.