החלטה בתיק ברע 1003/06

המשיב - קבלן לעבודות עפר ופיתוח ביצע עבודות שונות, עבור המבקשת, ולאחר ששיקים שמסרה המבקשת, בסך כולל של 612,658 הוגשו לבנק אך סורבו, פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת. קודם שנבחן את ההחלטה נשוא הבקשה דנן ועל מנת להבין את השתלשלות העינינים נפרט מספר עובדות הנחוצות לבירור הבקשה; כאמור המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת, בגין שני השיקים הנ"ל, הדיון בהתנגדויות שהגישה המבקשת אוחד ובמסגרת בש"א  1517/99 ובש"א 1523/99, הגיעו הצדדים ביום 15/7/2001 כדי הסכם פשרה, אשר הוגש ואושר ע"י בית המשפט, לפיו המבקשת חייבת למשיב מיליון ש"ח (להלן ייקרא "הסכם הפשרה הראשון"). הצדדים הגיעו להסכם פשרה נוסף, לאחר שקיימו בינהם "התחשבנות יסודית וסופית" ולפיו המבקשת חייבת סכום נוסף של 500,000 ש"ח וזאת מעבר לסכום עליו הסכימו הצדדים בהסכם הפשרה הראשון (להלן ייקרא "הסכם הפשרה השני"). המבקשת לא עמדה בהסכם הפשרה השני וביום 8/5/2002 הגיש המשיב, על בסיס הסכם הפשרה השני, תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 540,250 ש"ח. התביעה דנן הוגשה לבית משפט השלום בצפת. בקשת רשות להגן התקבלה באופן חלקי, על ידי הרשם איסמעיל יוסף, באופן שניתנה רשות וזאת ביחס לסכום של 265,000 ש"ח. בגין יתרת הסכום ניתן פסק דין חלקי, ביום 6/4/2003, לפיו חוייבה המבקשת לשלם למשיב סך של 275,250 ש"ח.

לפי בקשת הצדדים נקבע התיק לישיבת הוכחות. לישיבה שנקבעה ליום 12/9/2004 לא הופיעה המבקשת ובהעדרה ניתן פסק דין (משלים) שחייב את המבקשת לשלם למשיב את יתרת סכום התביעה על סך 265,000 ש"ח ( להלן ייקרא "פסק הדין"). המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד (בש"א 1977/04) ולאחר שהתבקשה תגובת המשיב, קיבל ס.נ. השופט סרחאן, ביום 27/1/2005, את הבקשה והתנה את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות המשיב על סך 1,000 ש"ח, וזאת תוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. סכום ההוצאות לא שולם וביום 16/3/2005 הודיע ב"כ המשיב לבית המשפט כי יש להותיר את פסק הדין, שניתן בהעדר התייצבות, על כנו. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב ובהחלטה מיום 17/3/2005 נקבע כי עקב אי תשלום ההוצאות לא יבוטל פסק הדין. ביום 9/10/2005 הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטה מיום 17/3/2005 (בש"א 1751/05). המבקשת טענה כי לא קיבלה את החלטת בית המשפט קמא המורה על תשלום ההוצאות וכמו כן הוסיפה וטענה כי לאור הימצאותה בהליך של איחוד תיקים, חששה מהעדפת נושים, על ידי תשלום ההוצאות הנ"ל מחוץ לתיק האיחוד, וגם לאור סיבה זו לא שילמה את ההוצאות במועד שנקבע.

הבקשה הועברה לטיפול השופט נדל ולאחר שהתקבלה תגובת המשיב נדחתה הבקשה ביום 11/12/2005. הנימוק לדחיה היה אי-תשלום ההוצאות עד מועד ההחלטה דנן.

על ההחלטה דנן הוגשה הבקשה המונחת לפני.

המבקשת חוזרת על טענותיה, כפי שטענה בבית המשפט קמא ומוסיפה כי מדובר בכספי ציבור וגם מטעם זה יש להעתר לבקשתה, ליתן לה את יומה בבית המשפט ולאפשר לה לקיים את ההליך במלואו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות לה ובתיק בית משפט השלום ולאחר שקילת כלל נסיבות הענין אנימחליט לקבל הבקשה, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 לאחר שלמשיב ניתנה ההזדמנות להביע עמדתו; אין ספק כי בידי המבקשת טענות הגנה ראויות לבירור ולליבון ויש ליתן לה את יומה בבית המשפט; ענין זה הוכרע בהחלטת בית המשפט קמא, בבקשת הרשות להגן, שהתקבלה כאמור באופן חלקי. על ההחלטה האחרונה לא הוגש ערעור ולפיכך סיכויי ההגנה הם בבחינת עובדה שאין עליה עוררין ולפיכך לא מצאתי מקום, בגדרי החלטה זו, לחזור ולבחון את טענות ההגנה. אמנם המבקשת מעדה ולא פעלה כראוי, עת לא קיימה את החלטת בית המשפט קמא, בדבר תשלום ההוצאות, אך אין בסיס לקבוע כי מדובר בזלזול בהליך המשפטי עד כדי איבוד הזכות המהותית לנהל את התביעה. ראוי להזכיר כי סכום התביעה הינו משמעותי והמדובר בכספי ציבור וגם לאור טעם זה, אם כי לא לאורו בלבד, ראוי לקיים את ההליך במלואו. ברע"א 3454/04 - יעקב ורקר נ' עמי הראל ואח' . תק-על 2005(2), 3004 ,עמ' 3005 הרחיבה כב' השופטת פרוקצ'יה בעניין זכות הגישה לערכאות ודבריה הולמים את עניננו;

בעניין ורקר הנ"ל איבד המבקש את זכותו הדיונית לנהל את תביעתו, הן לאור השימוש לרעה שעשה בהליכי בית המשפט, והן לאור סיכויי התביעה הנמוכים. בעינייננו לא אוכל לקבוע כי המבקשת עשתה שימוש לרעה בהליך המשפטי עד כדי איבוד זכותה לנהל את הגנתה, וכמו כן, וכפי שכבר נקבע ונאמר בהחלטה זו, סיכויי הגנתה ראויים לליבון והכרעה לגופו של עניין.

לאור כל האמור לעיל הערעור מתקבל ואני מורה בזאת על ביטול פסק הדין המשלים, המחייב את המבקשת לשלם למשיב סך של 265,000 ש"ח  וכן על ביטול ההחלטות מיום 17/3/2005 ומיום 11/12/2005.

למרות קבלת בקשת רשות הערעור, ולאור אופן התנהלות המבקשת אני מחייב בזאת את המבקשת לשלם למשיב את הוצאותיו, בגין הליך זה, בסך של 7,500 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק וזאת מהערבון שהופקד בבית המשפט להבטחת הוצאות המשיב. למען הסר ספק הסכום הנ"ל כולל בחובו את סכום ההוצאות המקורי שנפסק, ע"ס 1000 ש"ח, והמשיב אינו רשאי לפעול גם לגביית סכום זה. אני מורה בזאת על גזברות בית המשפט להעביר את הערבון שהופקד לידי ב"כ המשיב.

המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ הצדדים

ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ו (26 באפריל 2006) בהעדר.

001003/06ברע054 ורד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: