החלטה בתיק א 92770/98

1.         בפניי בקשה מטעם הנתבעות להתיר הבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") ( בש"א 182602/05).

2.         בתיק זה מתבררת תביעת הפיצויים, על פי החוק, בגין תאונת דרכים שעבר המשיב ביום 8.4.1998.  

התאונה הנ"ל הוכרה כתאונת עבודה, נכותו הרפואית של המשיב נדונה ע"י מספר ועדות (ראה נספחים ג'1-ג'5 לבקשה). ביום 10.1.2000 קבעה ועדת ערר של המל"ל כי למשיב נותרה נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור 15% עפ"י סעיף 35(1) בין ב' לג' בשל פגיעה בשורש כף ידו השמאלית.

3.         המבקשות מפרטות בבקשתן את טענותיהן כנגד קביעה זו; לדבריהן, לא עמד בפני הועדה תיעוד רפואי המתייחס לפגיעה קודמת של המשיב בשורש כף היד. המבקשות צירפו לבקשתן מסמכים רפואיים מיום 13.4.1993 ומיום 24.5.1993 לפיהם נפגע המשיב בשורש כף ידו השמאלית, במהלך שירותו הצבאי, כשנפל ממשאית.

4.         המשיב מתנגד לבקשה, ואינו רואה כל עילה המצדיקה הבאת ראיות לסתור.

5.         ההלכה בעניין זה הודגשה בע.א. 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82:  

"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הוועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הוועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לענין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

אם חל שינוי במצבו של נפגע מאז נקבעה דרגת נכותו, כלומר, חלה החמרה במצבו או שנתגלתה בו נכות, יצדיק הדבר הבאת ראיות לסתור (רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815, 822).

בנוסף, על פרוטוקול הועדה לבטא את הלך מחשבתם של  חבריה, באופן שמאפשר מעקב אחריו. אם לא ניתן לעשות כן, ו/או אם עולה החמרת מצב מוחשית מן התיעוד הרפואי, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ,  ניתן ביום 18.11.01). כך גם בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הועדה לנושא קרדינלי, למשל - הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום (רע"א 6547/04 גונן נ' דולב חב' לביטוח בע"מ, ניתן ביום 12.9.04).

6.         ראשית, הבקשה לוקה בשיהוי רב, ודי בטעם זה לבדו כדי להביא לדחייתה (הסברי המבקשות בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה אינם מספקים).

            שנית, לגופו של עניין, המבקשות מציגות שני מסמכים מאפריל-מאי 1993, כחמש שנים לפני התאונה; עולה מהם לכאורה כי שנה קודם לכן נחבל התובע בשורש כף יד שמאל והודגם אצלו שבר. אין כל אינדיקציה נוספת לטיפול נוסף או להשלכות כלשהן של המקרה. גם אם לא עמדו מסמכים אלו בפני הוועדות (ואינני רואה סיבה מדוע שלא יעמדו), לא השתכנעתי כי לו היו עומדים, הייתה התוצאה לבטח משתנה (ראו והשוו: בר"ע (מחוזי תל אביב) 1679/04 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' לינדן, דינים מחוזי, לה (1), 164).

7.         הבקשה נדחית. המזכירות תסגור את תיק הבש"א.

ניתנה היום ה' בטבת, תשס"ו (5 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: