החלטה בתיק א 77986/94

רקע:

התובעת הינה רשות מקומית שעוד בשנת 94 הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חובות ארנונה כנגד הנתבעים.

בתאריך 23.12.1996 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים.

התובעת הסכימה לביטול פסק הדין שניתן כנגד נתבע מס' 1 והתנגדה לביטול פסק דין שניתן כנגד נתבע מס' 2.

מונחות בפני, אם כן,  שתי בקשות להכרעה  - האחת לביטול פסק דין  כנגד נתבע מס' 2 והשנייה - לרשות להתגונן של נתבע מס' 1.

בדיון מיום 14.5.2006 נחקרו שני הנתבעים על ידי ב"כ התובעת המלומד. הצדדים סיכמו את טענותיהם והתיק הועלה למתן החלטה.

דיון בבקשה לביטול פסק דין -

ביסודה של הבקשה לביטול פסק הדין , טענת המבקש, מר משה לוי, כי מעולם לא קיבל לידיו במסירה את כתב התביעה או את האזהרה בתיק ההוצל"פ.

על כן, והיות וכתב התביעה כלל לא נמסר לידיו, דין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק.

לחלופין, בפיו טענות הגנה טובות המצדיקות את ביטול פסק הדין  וקבלת "יומו" בבית המשפט.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 :

214. ביטול פסק הדין- 

(א) ניתן פסק דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות תקנה 201.

(ב) ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו.

201. ביטול החלטה על פי צד אחד -

ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק - המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית - המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול, בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה. בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית - המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו. בענייננו, מבחינה ההלכה הפסוקה בין שני מקרים : האחד, מקרה בו נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק - הדין, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן פסק - הדין. במקרה זה, זכאי הצד המבקש ביטול פסק - הדין, כי בית המשפט יבטלו מתוך חובת הצדק ."ex debito iustitiae" בעניין זה, סמכות בית המשפט לביטול פסק - הדין האמור היא סמכות שבחובה ולא בשיקול הדעת. השני, מקרה בו ניתן פסק - הדין כדין, ולא קנויה למבקש זכות בדין לביטולו. הביטול במקרה דנן נתון לשיקול דעת בית - המשפט שנתן פסק - הדין. בבואו להחליט בעניין זה, יבדוק בית - המשפט את סיבת המחדל באי הגשת כתב ההגנה במועד שנקבע לכך בהזמנה לדין, וכן סיכויי הצלחת הנתבע - המבקש ביטול פסק - הדין, אם יבוטל פסק - הדין ויורשה להתגונן במשפט, כאשר עניין סיכויי ההצלחה הוא העיקר ולמחדל באי הגשת כתב ההגנה במועד, יש רק חשיבות משנית. (ראו - זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 742 - 725 והפסיקה המצוטטת שם; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שישית, 278 - 274 ,2001; ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים - 204 - 203 ,1999; מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי, כרך א', 2000, פרק נ', ע"א 6157/97 גבל בע"מ נ. גראל ערד (1983) בע"מ ואח', פ"ד נא (879 ,877 ,(4).

זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית במשפט הישראלי. לפני חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב - 1992 (להלן - "חוק היסוד"), הכיר בית - המשפט העליון, בשורה של פסקי - דין, בזכות זו, כזכות - יסוד, "שאינה כתובה על ספר", במשפט המדינה, הפרטי הציבורי. ( ראה בג"צ 1358/91 ארשיד ואח' נ. שר המשטרה ואח', פ"ד מה(2),747,ב"ש 678/82 טייר נ. מ"י, לו (3)386 ,ע"א 183/75 אלון נ. מ"י ואח', פ"ד כט(2)124בג"צ 910/86 רסלר ואח' נ. שר הבטחון, פ"ד מב(2)   441 ; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ. נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1)  ,647 , ע"א 579/90 רוזין נ. בן - נון, פ"ד מו(3) 742

לאחר חקיקת חוק היסוד, וחרף העובדה שאין הוראה חוקתית ישירה ומפורשת הקובעת את זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, הכירה הפסיקה בזכות זו, כזכות חוקתית, הגם שאין אחידות דעים לעניין מקורה המשפטי. (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3),577 , ע"א 3833/93 לוין נ. לוין ואח', פ"ד מח(2)  ,862 , רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים, (לא פורסם); רע"א 1958/00 נדב נ. סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל ואח', פ"ד נה(5),43 , ע"א 3115/93 יעקב נ. מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549 .