החלטה בתיק א 726077/05

בפני בקשה לסילוק על הסף.

התובעת הינה חברת סלקום  (להלן: "התובעת") העוסקת בין היתר במתן שירותי רדיו - טלפון סלולריים.

התובעת טוענת כי הנתבעת 1 התקשרה עימה בהסכם לצורך מתן שירותים. הנתבעים 4-2 הינם בעלי המניות והבעלים של הנתבעת 1.

על פי ההסכם התחייבה הנתבעת 1 לשלם עבור השירות שסופק לה. הנתבעת 1 צברה חוב של 5,088 ש"ח אשר לא שולם עד למועד הגשת התביעה.

עוד טען ב"כ התובעת המלומד בכתב התביעה כי הנתבעים 4-2 התקשרו בשם הנתבעת 1 כאשר ידעו או היה עליהם לדעת  כי הנתבעת 1 לא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת.

כן טען ב"כ התובעת בכתב התביעה, כי במעשים אלו יש לייחס לנתבעים 4-2 אחריות אישית ולהתעלם ממסך ההתאגדות.

הבקשה למחיקה על הסף של התביעה הוגשה על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"). לטענתו,  יש למחוק את התביעה כנגד הנתבעים 4-3 מאחר ומעולם לא החזיקו ו/או השתמשו במכשירי התובעת נשוא התביעה, כשבפועל  הנתבע והנתבעת 1 הם שהתקשרו עם התובעת בלבד.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי קו הטלפון שרכש מהתובעת נותק באופן חד צדדי על ידי התובעת ומבירור שערך עימה הובהר לו כי עקב בעיה של התובעת מול הבנק הוחזרה הוראת הקבע של הנתבעת 1 ולאחר שחודשה הוראת הקבע חובר הקו מחדש.

לטענת הנתבע לאחר כשבוע מעת החיבור מחדש נותק שוב הטלפון באופן חד צדדי ומשכך החליט כי מאחר והתובעת אינה יכולה לספק את השירות ביטלו את הוראת הקבע ובעיקר לאור הנזקים שנגרמו להם עקב הניתוקים.

הנתבע טען כי הנתבעת 1 קיימת וכי טענות התובעת לפיהן לנתבעת 1 קשיים כלכליים וכי אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה משוללות כל יסוד והראייה כי הנתבעת התקשרה עם מפעיל סלולרי אחר עם אותן דרישות ועד היום ההתקשרות בתוקף מבלי שהתעוררו בעיות בתשלום כלשהו.

בדיון מיום  15.1.2006, טען הנתבע  2, בנוסף כי יש למחוק את התביעה כיון  שהתובעת היא שהפרה את ההסכם בכך שניתקה את מכשירים ללא סיבה.

ב"כ התובעת המלומד  השיב כי  בהתאם לרישומי התובעת, הלקוח, קרי, הנתבע,  נתן הוראה לפיה  הקבע לא תכובד.

בנוסף, ביקש ב"כ התובעת ליטול פס"ד כנגד נתבעים 3 ו - 4, לאור העובדה שלא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לישיבה המקדמית שהתקיימה במועד הנ"ל.

דיון:

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") דנה במחיקה על הסף וזו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית".

מכאן שמקור הסמכות לדון בבקשה זו הינה מכוח תקנות 100(1) ו- 100(2) לתקנות, הדנות במצב בו כתב התביעה אינו מגלה עילה או כי התביעה טרדנית או קנטרנית. אם התובענה נעדרת עילה, טרדנית או קנטרנית יש מקום למחקה על הסף, כדי לא לנהל הליך סרק ועקר, אך זאת לדידי רק כאשר הפגמים בתובענה אינם ניתנים לתיקון.