החלטה בתיק א 715499/06

נטוויז'ן בע"מ (להלן:"התובעת או המשיבה") הגישה תביעה בהליך של "סדר דין מקוצר" כנגד   חברת עופר אזולאי הנדסה ובנין בע"מ   (להלן:"הנתבעת או המבקשת") לתשלום סך של  810 ש"ח.  

ביום 10.12.2006 התקיים דיון בפני  בבקשת הרשות להתגונן .

טענות המבקשת:

המבקשת מודה שהתקשרה עם המשיבה לקבלת שירותי חיבור לאינטרנט והייתה לקוחה עד לאמצע שנת 2002. לטענתה, פרעה את חובותיה למשיבה בעבור השירותים שהוענקו לה באמצעות הוראת קבע מידי חודש בחודשו, עד אשר הודיעה לנציג הנתבעת כי אינה מעוניינת בשירותי התובעת.

ממשיכה וטוענת המבקשת, כי פנתה לחברת "ברק" וחוברה באמצעותה לאינטרנט מהתאריך 15.7.02 ואילך.

טענות המשיבה :

לטענת המשיבה יתרת קרן החוב של הנתבעת נכון ליום הגשת התביעה, הינו בסך  809 ש"ח   ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק הינו בסך 811 ש"ח. לטענתה, היתרה הנדונה, הינה יתרת תשלומים אשר לא נפרעו בחשבונו של הנתבע.

לטענת המשיבה -   7 חשבוניות לחודשים יוני 2002 - דצמבר 2002 לא נפרעו על ידי המבקשת חרף התחייבותה לעשות כן. 

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן, שכן בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

כאמור, אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות ובנוסף, אין בטענות הנתבע די כדי להוכיח כי כל מטרותיו הן למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר, טענותיו של הנתבע אינן אך "סתמיות" ומשלא נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית, קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

מהכלל אל הפרט :

לאחר ששמעתי את טיעוני המבקשת ועיינתי בנספחי כתב התביעה נחה דעתי כי ישנם מספר שאלות המצריכות בירור עובדתי רציני, כגון השאלה האם התובעת הפרה את ההסכם שנכרת, בכך שגרמה נזקים כתוצאה מנתינת מידע שגוי למבקשת, והאם המבקשת חבה את סכום התביעה כתוצאה מאי עמידה בתשלום לו התחייבה בעת ההתקשרות, ועל כן לא מצאתי מקום לדחות את הבקשה על אתר.

תהיות אלו, כפי שעלו מכתבי הטענות וחקירת נציג המבקשת בפני - מצריכות בירור עובדתי רציני.

לאור האמור לעיל אני נותן למבקשת רשות להתגונן.

הנני מחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה והדיון בסך 400 ש"ח, ללא קשר לתוצאות המשפט.

הנני מעביר את התיק לדיון בפסים של "סדר דין מהיר" וקובע התיק  לדיון מקדמי בפני ביום   25.4.2007 שעה 15:00.