החלטה בתיק א 71223/03

1.         לפני בקשה מטעם הנתבעת להורות על בדיקה חוזרת של התובע בידי המומחים הרפואיים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי.

2.         התובע נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 18.11.02. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

3.         התובע בחר במסלול הקבוע בסעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובהתאם מונו מומחים רפואיים לבדיקתו.

4.         המומחים הרפואיים קבעו כי לתובע נותרה נכות משוקללת בשיעור של 28.6%, לצמיתות, לפי הפירוט הבא:

פרופ' שדה, מומחה בתחום הנוירולוגי, קבע כי לתובע נכות בשיעור 10%.

ד"ר גאוני, מומחית בתחום הפסיכיאטרי, קבעה שלתובע נכות בשיעור 10%.

ד"ר ציק, מומחה בתחום א.א.ג, קבע כי לתובע נכות בשיעור 10% בגין טנטון תמידי.

ד"ר איכנבלט, מומחה בתחום האורטופדי, קבע כי לתובע נכות בשיעור 2% בגין חבלה ברגל שמאל.

5.         במועד מאוחר יותר פנה התובע למל"ל, לקביעת נכותו. הועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 5% בלבד, בתחום הנוירולוגי, בגין הפרעה קוגנטיבית קלה.

6.         חוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי והנפשי ניתנו בחודש נובמבר 2004 ומאי 2005, לפי סדרן. בדיקת התובע בידי רופאי המל"ל בתחומים אלה נערכה בשנת 2007 (בחודשים ינואר-מרץ).

7.         הפערים המשמעותיים בין קביעות המומחים מטעם בית המשפט לבין קביעת הועדה הרפואית של המל"ל, והזמן הרב שחלף ממועד בדיקת התובע על ידי המומחים עד לבדיקתו במל"ל, מצביעים, לטענת הנתבעת, על כך שבמצבו הרפואי של התובע חל שיפור של ממש. שיפור זה מצדיק, לטענתה, בדיקה מחודשת של התובע בידי המומחים שמינה בית המשפט, לצורך קביעת מצבו.

8.         התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, הפערים בין קביעות המומחים לקביעת המל"ל אינם מצדיקים בדיקה נוספת. המומחים קבעו את נכותו לצמיתות ואין כל שינוי במצבו.

9.         לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

10.        לא מצאתי ראיות לכך שבמצבו של התובע בתחום הנוירולוגי (בעיות קוגנטיביות, כאבי ראש וכיוצ"ב) ובתחום הנפשי חל שיפור משמעותי שמצדיק בדיקה חוזרת.

אמנם, בחוו"ד הנוירולוג מטעם המל"ל ציין המומחה כי הוא מעריך שחל שיפור מסוים במצבו של התובע מאז בדיקתו בידי פרופ' שדה, אך מדובר למעשה בהערכה של המומחה שאין לה ביסוס בראיות, ממצאים או בדיקות אובייקטיביות. בחוות דעתו ציין מומחה המל"ל שהוא מקבל את נתוני בדיקתו של פרופ' שדה, אך חולק על שיעור הנכות שקבע, וכהסבר ציין שלהערכתו חל שיפור מסוים במצב התובע.

באופן דומה, גם באבחון הנוירו-פסיכולוגי שבוצע לתובע במל"ל נמצאה פגיעה קוגנטיבית, כפי שנמצאה בבדיקה קודמת שעמדה בפני פרופ' שדה, אלא שמומחה המל"ל חלק על הערכת מידת הפגיעה ושיעור הנכות בגינה.

מקריאת הדוחות ושאר החומר נראה שעסקינן בהערכות שונות של המומחים את אותם נתוני בדיקה, ולא בשיפור במצבו הרפואי של התובע, ודאי לא שיפור ניכר ומשמעותי.

אשר לתחום הנפשי, גם בו לא מצאתי ראיות של ממש לשיפור במצב התובע, אלא, לכל היותר, מחלוקת על הערכת הנכות. יתרה מכך, ד"ר כרמון, מומחה פסיכיאטר מטעם המל"ל, אשר בדק את התובע בחודש מאי 2006, מצא גם הוא שלתובע נכות בשיעור 10% בתחום הנפשי, והמליץ לקבוע נכות זמנית בשיעור זה עד לחודש מאי 2007, אלא שועדה לעררים מיום 12.2.07 ביטלה את קביעתו.

גם תלונות התובע בבדיקותיו השונות במסגרת המל"ל - הן בפני הועדות, הן בפני המומחים והן בפני המאבחן הנוירו-פסיכולוגי - דומות לתלונותיו בפני המומחים הרפואיים שבדקוהו מטעם בית המשפט, ולא ניתן להסיק מהם שחל שיפור במצבו.