החלטה בתיק א 70817/06

בפניי בקשה לרשות להתגונן.

הנתבע מס' 1 נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

התביעה הינה לפינויים וסילוק ידם של הנתבעים מדירה המצויה ברחוב קדם תל אביב יפו, הידועה כחלק מחלקה 173 בגוש 7033, (להלן: "הדירה").

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי הם מחזיקים בדירה מאז 1983, וכי השקיעו בה השקעות רבות.

הנתבעים טוענים כי המדובר במקרקעין מסוג מולק, אשר לא עברו הסדר, וכי התובענה כלפיהם התיישנה.

הנתבעים טוענים כי על פי הוראות החוק, הדין החל על התיישנות במקרקעין שאינם מוסדרים קובע, כי תקופת ההתיישנות הינה 15 שנים ולכן משלא הוגשה התביעה בפרק זמן זה התובענה כלפיהם התיישנה.

לחילופין טוענים הנתבעים חזקה נוגדת, וטוענים כי הם עושים בדירה מנהג בעלים מאז 1983.

הנתבעים טוענים כי הם הפכו להיות הבעלים של הדירה וזכאים להירשם בפנקס הבתים כבעלי הדירה לאחר שהעניין יטופל על ידי פקיד ההסדר.

הנתבעים טוענים כי לחלופין יש לראות בהם כברי רשות, אשר לאור השקעותיהם וחלוף הזמן אין זה צודק להורות על פינויים בלא שתשמענה טענותיהם.

לפיכך, עותרים הנתבעים כי ביהמ"ש יורה על מתן רשות להתגונן.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי אין הכחשה כי היא הבעלים של הדירה.

עוד נטען כי לאחר חקירת המצהירה הרי ברור כי הנתבעים פלשו לדירה בלא שתהא בידיהם כל זכות שבדין.

התובעת טוענת עוד, כי יש לדחות את טענת ההתיישנות, שכן על מנת שטענה כזו תצלח בידי הנתבעים עליהם לטעון כי זכותם היא זכות בעלות ומשהודתה הנתבעת בחקירתה כי לא הייתה לנתבעים כל זכות בדירה בעת שנכנסו אליה הרי דין הטענה להידחות.

התובעת טוענת כי מעולם לא ניתנה כל הרשאה, הנתבעים אינם טוענים ובוודאי שאינם מוכיחים כי ניתנה כל הרשאה, להיפך מחקירת הנתבעת עולה בבירור כי לא ניתנה כל הרשאה כזו.

לפיכך, התובעת עותרת להורות על דחיית הבקשה.

דיון:

כידוע בשלב של בקשה למתן רשות להגן, ההלכה היא שאין בית המשפט בוחן את מהימנות הגרסאות ואינו בוחן את סיכויי הגנתו של הנתבע (ראו בין היתר בע"א 518/87, 64/88 פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תק-על 93(3), 1337). על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה שיש אמת בדברי המבקש, ואין לו צורך לבדוק את מהימנותו (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מא(3) 319). כל זאת, אם לא נתברר לביהמ"ש כי טענות הנתבע תלויות הן על בלימה, או שבחקירה נגדית מסתבר כי הגנתו הגנת בדים היא (ע"א 1266/91 יעקב קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ו- 2 אח', פ"ד מו(4) 193).