החלטה בתיק א 707592/04

בפני בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות.

לטענת המבקשת, העילות בגין החוזים 72813, 71011, 71010, 70354 , 78705, שסכומם הכולל הוא 7912.6 ש"ח,  התיישנו.

התביעה בגין חוזים אלו הוגשה ביום 26.1.04, אולם נמסרה למבקשת רק בשנת 2005. מועד התשלום הוא שוטף + 30 יום, כמופיע בהסכמים המצורפים לכתב התביעה.

חשבון מס' 40962/29912 מיום 17.7.96, כפי שמופיע בטבלה (נספח א'), התגבש ביום 30.8.96 ולפיכך, מועד ההתיישנות חל לכל המאוחר ביום 30.8.03. לאור זאת, התיישנו החשבונות המופיעים בטבלה זולת החשבונות לחוזה 55060, שלגביו צויין בטבלה, כי ההתיישנות לא חלה.

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה, מאחר שהמבקשת נתנה הודאה בדבר קיום זכות המשיבה לתמורה נשוא תביעה זו, דבר המתחיל את ספירת תקופת ההתיישנות מחדש. המבקשת בהתנהגותה, תוך כדי ניהול יחסיה העסקיים עם המשיבה, הטעתה אותה וניצלה לרעה את תום לבה.

המבקשת שילמה את חשבונותיה בשוטף + 90 יום מיום אישור החשבונית ולא כנטען על ידה.

המבקשת נהנתה מהטבות והנחות מיוחדות והנוהג בין הצדדים היה, לערוך מפעם לפעם תיאום חשבונות שטרם שולמו ולבצע קיזוזי חשבונות הדדיים.

כפועל יוצא משיטת התחשבנות זו, שלחה המבקשת מכתב ביום 18.11.96 באשר לקיזוז התקופתי, שם ניתנו הודאות נוספות בזכויות המשיבה בגין החשבונות הרלוונטים. גם בתאריכים 24.2.99, 22.8.00 ו- 28.8.00, הצדדים פעלו בעניין ריכוז חובות והשלמת המסמכים החשבונאים.

דיון

חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 [תיקון אחרון 30/6/04]

6. תחילת ההתיישנות

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

ע"א 1650/00 - מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'. תק-על 2003(2), 4024, עמ' 4027.

"חוק ההתיישנות קובע בסעיף 1)5) כי תובענה ושאינה ב מקרקעין נתונה להתיישנות של שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. מהי עילת התובענה לענייננו, והאם התיישנה?

המושג "עילת תובענה" אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי במסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על פי המטרה לה נזקקים לצורך הגדרתו (ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פד"י מ"ד(846 (2, 858). המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פד"י לח(684 ,673 (3).

אכן, "המבחן... הוא רחב. הוא כולל את התקיימותם של כל המרכיבים הנדרשים כדי לגבש את עילתו של התובע בדין המהותי. אך אלה אינם ממצים את מובנו של מונח זה. מונח זה עשוי לכלול גם נתונים עובדתיים נוספים, אשר מהווים תנאי מוקדם לעצם זכותו של התובע לפנות לערכאות. אכן, במוקד מבחן זה עומד קיומו של כח התביעה בידיו של התובע. משעה שכח זה נמצא בידיו של התובע יכול מירוץ ההתיישנות להתחיל".

(דברי השופט אור בע"א 3319/94 פפר נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פד"י נא(2) .594 ,581

(ראה גם י. גלעד, התיישנות במקרקעין - קווים לרפורמה, משפטים י"ח (תשמ"ח -תשמ"ט) 209 ,177; שכטר נ' אבמץ, שם, עמ' 859-860). לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו, עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות היה זוכה בפסק דין, שהרי ברי כי אין למנות תקופת התיישנות קודם למועד זה, מקום שטרם בשלה זכותו של בעל דין לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד (ע"א 115/52 ולירו נ' ליפשיץ, פד"י ז', 567; ד"נ 32/84 עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה, פד"י מד(265 ,(2; ע"א 2462/97 פועלים ליסינג נ' טיפול שורש, מרפאות שיניים בע"מ, פד"י נד(541 ,529 (1; ע"א 6805/99 תלמוד תורה כללי וישיבת עץ חיים נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם).

המבקשת מסתמכת בבקשתה על תאריך הוצאת החשבוניות מאת המשיבה, קרי, 17.7.96 וכי תנאי התשלום ששררו בין הצדדים היו שוטף + 30 יום. המבקשת הודתה ביום 18.11.96 בקיום זכות לגבי שלוש חשבונות של המשיבה. המשיבה טוענת, כי חל החריג של סעיף 9 לחוק ההתיישנות,"יום ההודאה". גם מיום זה חלפה תקופת ההתיישנות.

המשיבה הגישה את תביעתה ביום 26.1.04 והמבקשת קיבלה אותה במהלך שנת 2005.

המשיבה טוענת, כי תנאי התשלום ששילמה המבקשת היו שוטף + 90 יום ולא כנטען וכי לאור היחסים בין הצדדים, היו התכתבויות, התחשבנות וקיזוזים לעניין החשבונות, כולל המכתב מיום 22.8.00. לפיכך, יש לדחות את בקשת המחיקה.