החלטה בתיק א 705081/08

מונחת בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף מכוח מעשה בית דין.

רקע

כלל חברה לביטוח בע"מ העוסקת בעסקי ביטוח (להלן: "התובעת"), הנפיקה פוליסת אחריות מקצועית מספר 5/19084771/00  (להלן: "הפוליסה"), לבקשתו של רסולי סעד (להלן: "הנתבע"),רואה חשבון במקצועו.

ביום 01/04/95 התרחש מקרה הביטוח לפיו ניזוקו משקיעים בניירות ערך  כתוצאה מתשקיף לקוי אשר בוצע על ידי הנתבע. בעקבות מקרה הביטוח שילמה התובעת ביום 26/03/02 סך של 2,057,035 ש"ח לצד ג' ובגין תשלומים אילו קמה חבותו של הנתבע לתשלום דמי השתתפות עצמית בסכום 7,927 ש"ח .

הטיפול בתביעה הועבר על-ידי הנתבע לתובעת כמבטחת אשר קיבלה על עצמה את הטיפול בהגנה בפני התביעה. בסיומו של ההליך הושגה פשרה בין הצדדים אשר הסתכמה בסך של 2,057,035 ש"ח. לגישת התובעת בהתאם לתנאי הפוליסה חייב  הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה בסך 2,000 דולר אשר מהווים את סכום התביעה.

הנתבע הכחיש טענות התובעת מכל וכל. לשיטתו על אף כי תנאי הפוליסה קובעים כי המבוטח יישא בסך של 2,000$ ואילו המבטחת תישא בכל סכום מעבר לסכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה,  בפועל הנתבע  נשא בסכומים העולים

בהרבה על סכום ההשתתפות העצמית וזאת לשם הגנתו בהליך הראשון כיוון שהתובעת סירבה תחילה לשאת בעלויות הייצוג בהליך אשר התנהל כנגדו.

הנתבע טוען כי במסגרת הפשרה אשר הושגה עם התובעת בהליך הראשון הגיעו הנתבע והתובעת דכאן להסכם סופי ומוחלט אשר מונע מהתובעת לעורר כל טענה כלפי הנתבע, לדידו כולל ההסכם אף את הדרישה לתשלום דמי השתתפות עצמית.

לדידי, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על המסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה לסילוק על הסף  והכל כפי שיפורט להלן.

המחלוקות העיקריות בין הצדדים היא האם הסכם אשר נושא את השם "כתב קבלה ויתור ושחרור"  מחייב את התובעת  שלא לדרוש השתתפות עצמית או שמא ניתן כתנאי להעברת הכספים לידי צד ג' על ידי התובעת.

לגישת התובעת, מסמך זה הינו מסמך חד צדדי  המהווה כתב ויתור וסילוק של כל טענות המבוטח כלפי המבטחת באשר לתיק ההוא, אולם לגישתה אין המדובר בהסכם אשר לפיו היא מוותרת על זכויותיה. לגישתה נושא ההשתתפות העצמית כלל לא עלה על הפרק, ולא בא לידי ביטוי באף אחת מההתכתבויות בין הצדדים.

מנגד טוען הנתבע כי ההסכם הינו הסכם מחייב וזאת לאור העובדה כי ההסכם נוקט במילים "הגענו להסכם סופי ומוחלט עם כלל".

לגישת הנתבע לאור האמור בנספח ב' 2  לפיו מאשר ב"כ התובעת את האמור בכתב הויתור "הריני לאשר כי האמור בכתב הקבלה והויתור ושחרור שנחתם על ידי שולחיך בעניים שבנדון ביום 03/03/02 מקובל על מרשתי, כלל חברה לביטוח בע"מ והיא תנהג לפיו". לגישת הנתבע הדבר מעיד על סופיותו של הסכם הפשרה.

אין המסמך נושא כותרת של הסכם פשרה אלא של כתב קבלה ויתור ושחרור  והוא לא כולל כל התחייבות מצד התובעת או ויתור על זכויותיה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי במסגרת אותו ההסכם שילמה התובעת לא רק תגמולי ביטוח לצד ג' אלא גם תשלום הוצאות לנתבע דכאן. נוהג ידוע בעולם הוא שכשחברות ביטוח מוציאות שיק תגמולי ביטוח למבוטחים, היא מנכה את סכום ההשתתפות העצמית של הפוליסה.

לדידי, קיימים שיקולים לכאן ולכאן לפרשנות אותו כתב ויתור הסודיות, ומבלי לשמוע עדויות בתיק אי אפשר להגיע למסקנה חד משמעית שהמדובר  במעשה בית דין.

סוף דבר

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה .

הנתבע יישא בהוצאות הבקשה והדיון סך של  750 ש"ח+מע"מ.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום  10.9.2008 .

הנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום  10.11.2008 .

כל התנגדות לסעיף  כזה או אחר הכלול בתצהירים או מסמך כזה או אחר המצורף לתצהירים , יוגשו תוך 7 ימים מקבלת התצהיר אצל הצד שכנגד.

התיק יישמע בפני בהוכחות ביום  27.1.2009 , בשעה 17:30 .