החלטה בתיק א 7010/05

העובדות הרלוונטיות

1.         תיק זה נקבע להוכחות לראשונה ליום 2.11.06 וליום 5.3.07. עקב בקשת אחד הצדדים נדחה המועד האחרון ה-5.3.07 ליום 11.7.07 בשל נפילתו על חג פורים.

בקשה ראשונה לדחיית מועדים שקבועים להוכחות הוגשה ביום 11.6.07 זאת בטענה שטרם הסתיימו ההליכים המקדמים, והעובדה שהנתבעים הינם תושבי חו"ל לא אפשרה לנתבעים להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמם עד למועד הקבוע לדיון. ב- 18.6.07 החלטתי לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: התיק נקבע להוכחות מספר חודשים מראש, הצדדים לא קיימו החלטת בית המשפט שניתנה בהסכמה לסיים הליכי הביניים, והגשת תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע לכך. בנוסף לכך, היות שאף בקשה מטעמם הצדדים לא הוגשה בנוגע להליכי ביניים, לא היה עוד צורך בהגשת תצהירי עדות ראשית, והוחלט שהעדים יעידו בעצמם בבית המשפט. על כן לא נזקק בית המשפט לבקשת הדחייה. 

בקשה שנייהבנדון נתקבלה בבית המשפט ביום 22.6.2007 בטענה, כי עד מועד הגשת בקשה זו טרם הגיע מועד הגשת תצהירים מטעמם, שכן התובעות טרם הגישו את תצהיריהן. נוסף לכך, ב"כ הנתבעים זומן למילואים במועדי ההוכחות, על כן אין אפשרות לקיים את ההוכחות במועד הקבוע. בית המשפט דחה גם בקשה זו והפנה לנימוקיו בהחלטתו הקודמת מיום 18.6.07.

ב"כ הנתבעים מצא לנכון להסב בשנית את תשומת לבו של בית המשפט לכך שהוא זומן לשירות מילואים במועדים הקבועים, ועל כן מתבקש להיענות לבקשת הדחייה, ושוב הוחלט ביום 2.7.07 כי המועדים הקבועים יעמדו בעינם, בעיקר לאחר שנוכח בית המשפט שישנו עו"ד נוסף במשרדו של ב"כ הנתבעים.  

במקביל הוגשה "בקשה בהולה" מטעם הנתבעים להזמנת עדים ולהמצאת רשימת עדי תביעה, אשר נענתה כמבוקש בו ביום ב- 2.7.07. 

חרף כל זאת נתקבלה ביום 4.7.07 "בקשה בהולה" נוספת מטעם ב"כ הנתבעים לדחיית שני מועדי הדיון להוכחות בתיק הקבועים לימים 5.7.07 ו- 11.7.07, בטענה שנתבע 1 נורה בשוד מזוין בארה"ב, ועל כן נבצר מב"כ לברר וללבן עמו פרטים לגבי גרסתם של העדים שלא הוגשו בתצהירים, וכי לא נתקבלו לידיו מסמכים לצורך הדבר שאמורים היו להישלח אליו מנתבע 1 בדואר אלקטרוני.

לאחר קבלת תגובת התובעות לבקשה ושקילתם של דברים, הוחלט בו ביום, לדחות את הבקשה בנימוק שישיבת ההוכחות נפתחת בפרשת התביעה, והיות שהנתבעים מיוצגים על יד עו"ד, אין צורך בהופעתם. נוסף לכך, הודגש כי מועד ההוכחות נקבע בחודש ינואר '07 והיה על ב"כ הנתבעים להיערך בהתאם בעוד מועד. 

חרף כל הבקשות לעיל נתקיים דיון ב-5.7.07, בו ביקשו הנתבעים לפצל את החקירה של מר רוני סיני תובע 2 (העד הראשי של התובעות), כך שחקירתו הנגדית תבוצע ביום אחר לאחר שיתאפשר לב"כ הנתבעים להשלים את המידע והמסמכים מנתבע 1 עת יחלים מפציעתו בארה"ב. ב"כ התובעות התנגד לכך  בטענה שהדבר יגרום לטרחה ולבזבוז זמן, וכי נהוג שאדם משלים את חקירתו בפרק זמן אחד.

ביהמ"ש דחה את בקשתו של ב"כ הנתבעים וציין כי: "ב"כ הנתבעים היה ביכולתו להשיג את כל המסמכים הדרושים לו ממרשיו ולהיות ערוך להוכחות אף ליום ההוכחות של 5.3.07 משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו" (עמ' 5). על כן נחקרו עדיהם של התובעות בחקירה ראשית כאשר ב"כ הנתבעים ישב בחיבוק ידיים ונמנע מלחקור חקירה נגדית, אף שבשלב מסוים היה נוכח בתוך אולם בית המשפט, ולא הביע כל התנגדות שהיא להגשת מסמכים.

2.         על החלטתו האחרונה של בית המשפט הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון, בה נתבקש בית משפט העליון להורות לבית משפט זה לדחות את הדיון הקבוע להוכחות ליום 11.7.07, אך בית המשפט העליון לא נעתר לבקשה.

3.         בהתאם להחלטות כאמור, התקיים דיון הוכחות ביום 11.7.07 בו היו אמורים להעיד בו עדי הנתבעים. למרבה הפלא, אף אחד מהעדים לא התייצב לדיון. כאשר התבקש ב"כ הנתבעים להסביר את הדבר, התברר שהזמנה לעדים נשלחה רק ב-9.11.07, יומיים לפני דיון ההוכחות השני בדואר רשום. במצב כזה, ברור כי לא היה סיכוי שמי מהמוזמנים יקבל את ההזמנה בזמן, ובמידה וכן קיבל, אין אפשרות שיוכל להתארגן לקראת הישיבה. לאור זאת, ביקש ב"כ הנתבעים לקבוע מועד הוכחות נוסף אליו יוזמנו עדיו, וגם להזמין את מר סיני עד התובעות לחקירה במועד שנדחה. ב"כ התובעות התנגד לבקשה וטען, שהדרך שבה בחר בא כוח הנתבעים להזמין את עדיו איננה דרך נכונה, ובאשר לזימון העד הראשי מטעם התובעות בשנית, אמר כי בישיבת הוכחות שהתקיימה ב-5.7.07 נכח העד וב"כ הנתבעות בחר שלא לחקור אותו חקירה נגדית.   

4.         אף שהדרך בה בחר ב"כ הנתבעים להזמין את עדיו אינה ראויה ולא נכונה ואינה מגלה רצינות, הוחלט להיעתר לבקשת ב"כ הנתבעים לקביעת מועד הוכחות נוסף בו יישמעו כל עדי הנתבעים, בכפוף לפסיקת הוצאות.

באשר להזמנת עד התביעה, מר סיני, בשנית נתבקש ב"כ הנתבעים להגיש בקשה מנומקת בה יסביר מדוע בחר שלא לחקור את עד התביעה המבוקש ב-5.7.07.

5.         ב"כ הנתבעים אכן הגיש בקשה מתאימה, וב"כ התובעות מסר את תגבותו. להלן סיכום טענות הצדדים.

            ב"כ הנתבעים העלה מספר נימוקים לעניין החיוב בהוצאות. הוא חזר וטען כי בשל פציעתו של מרשו וניתוק הקשר בינם, נבצר מנתבע 1 להעביר לבא כוחו מלוא המסמכים, ההבהרות והמידע הנחוצים לשם חקירתו של מר סיני. דבר שמקבל משנה תוקף, לאור החלטת בית המשפט ימים ספורים לפני המועד, כי העדים ייחקרו ללא הגשת תצהירי עדות ראשית.

לדידו של ב"כ הנתבעים, חקירתו של מר סיני בחקירה נגדית בתנאים שנוצרו פוגעת פגיעה אנושה בזכויות מרשיו, והייתה גורמת להם נזק בלתי הפיך אשר לא היה ניתן לתיקון, ואף מהווה ייצוג רשלני מצדו.

עוד ציין ב"כ הנתבעים, כי בית המשפט נהג כלפי התובעות לאורך כל ההליך בהתחשבות רבה ולא דקדק עימן בסדרי הדין, הכל במטרה להגיע לחקר האמת ולהעדיף את המהות על פני הפן הפורמאלי. כך היה גם ביחס לאישור הגשת כתב תביעה מתוקן פעמיים, הגשת המרצת פתיחה במקום כתב תביעה מתוקן, דחיית מועד דיון בשל שושן פורים למרות שהתובעות מיוצגות על ידי שני משרדי עו"ד ואי הגשת  תצהיר עדות ראשית מטעמן.

הוא הוסיף, החלטת בית המשפט לגבי קיום ההוכחות בלי הגשת תצהירים הייתה בסמוך מאוד למועד הדיון. כמו כן, האישור לזימון עדי התובעות היה יומיים לפני מועד הדיון, על כן לא נשאר טעם בזימונם של העדים מטעם הנתבעים לדיון ביום 5.7.07, שכן לו היה מתקיים הדיון במלואו לא היה מספיק זמן לחקירתם של כל אותם העדים.