החלטה בתיק א 69060/04

1.         בפני בקשה למתן רשות להתגונן אשר הגישה המבקשת כנגד תביעת המשיב בסך  של 226,291 ש"ח.

רקע עובדתי

2.         המשיב הינו מוסד בנקאי המנהל עסקי בנקאות בישראל.

3.         המבקשת ובעלה, שכנגדו ניתן פסק דין ביום 13.3.2005, חתמו ביום 15/3/1998 בפני המשיב על הסכם משכנתא מסגרת בסך של  591,000  ש"ח.

4.         דירתם של בני הזוג נמכרה על-ידי כונסת נכסים שמונתה על-ידי הבנק וסכום מכר הדירה בסך של  570,000 ש"ח - לא כיסה את כל חובם של בני-הזוג.

            (להלן: "הכונסת").

5.         על פי ספרי המשיב, חשבון המבקשת עמד ביתרת חוב שלילית על סך של 226,291.71 ש"ח ביום הגשת התביעה.

בקשת הרשות להתגונן

6.        בתצהיר התומך בבקשה העידה המבקשת כי לוותה יחד עם בעלה דאז את

        ההלוואה נשוא התביעה.

7.      לטענתה,  איתרה המבקשת מספר קונים פוטנציאליים לדירה אך הצעותיהם לא התקבלו על-ידי הבנק-המשיב ובכך הוגדל חובה באופן מלאכותי תוך צירוף ריביות מיותרות.

8.      עוד טוענת המבקשת כי סוכם עם הכונסת בעל-פה כי לא יגבה מתוך תשלום מכירת הדירה שכר טרחת כונס, ולמרות סיכום זה התברר לה כי השכר אכן נגבה.

9.      לטענתה, הסכום המצטבר של שני הסכומים הללו הוא מעל סכום התביעה ליום

הגשתה ועל כן - יש ליתן לה רשות להתגונן.

10.  לאחר עיון בטענותיה אלה של המבקשת הרי שהללו טענות בגדר "הגנת בדים" אותן יש לראות כדחיקת הקץ לדחיית תשלום חובה -  באשר אינה חולקת על עצם קיום החוב וכן אינה מגישה תחשיב חוב משלה.

11. לעניין "הגנת בדים" אותה לא יקבל בית המשפט  כהגנה ראויה בפני תביעה בסדר  דין מקוצר נקבע ב ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד מ"ה (1) 66, בעמ' 70, שם נאמר כדלקמן:

"... אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן."

עוד ראה:  ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ , פ"ד מב (1) 721, בעמ' 722:

"כידוע, אין על המבקש רשות להתגונן לשכנע את בית המשפט, בשלב הדיון בבקשה, בנכונות טענותיו העובדתיות. כל שעל בית המשפט לברר היא אם יהא בטענה "לשמש תריס ומגן בפני התביעה", אם תוכח במשפט...

בהבדל מטענה משפטית, אשר המבקש נאחז בה כהגנה נגד התביעה, ובית המשפט מכריע בה כבר בשלב הדיון בבקשה... ובכלל זה שאלת פרשנותו של מסמך ... הרי גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של המבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו ... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים" ..." . 

כן ראה:  ע"א (ירושלים) 2485/01 - חממי מנשה נ' בנק לאומי לישראל, תק-מח 2002(1), 11158, בו נפסק כדלהלן: