החלטה בתיק א 68812/06

בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 3,802 ש"ח. המבקשת התקשרה באמצעות המבקש, שהנו בעל שליטה בה וחתום בערבות אישית לחובותיה, בהסכם לקבלת שירותי ניכיון של עסקאות המבוצעות בכרטיס אשראי בפריסה לתשלומים. במסגרת ההסכם התחייבה התובעת (להלן: "המשיבה") לשלם למבקשת בתשלום אחד את מלוא עסקת האשראי בניכוי עמלה מוסכמת, בתמורה להמחאת זכות מאת המבקשת למשיבה לקבלת כל התשלומים העתידיים נשוא עסקת האשראי, העומדים לזכותה מחברת האשראי. בנוסף, טוענת המשיבה כי שמורה לה הזכות לחייב חזרה את המבקשת בסכום אותו שילמה בצירוף עמלת ביטול העסקה.

לטענת המבקש בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן שהגיש בשמו ובשם המבקשת, כל פנייה של המשיבה נענתה מייד, היה שיתוף פעולה עמה והעבירו את פירוט העסקאות הנדרש בשני המועדים השונים. לטענתו, המשיבה לקתה בשיהוי שכן במשך זמן רב לא יצרה עמו קשר.

לטענת המבקש, במהלך 3 החודשים הראשונים שלאחר ביצוע העסקה, הגיע מבצע העסקה לבית העסק כדי לתקן מספר פריטים בערכת שנרכשה, הוא שוחח עם הרוכש והודיע לו כי חברת כרטיסי האשראי ביקשה לקבל את פירוט העסקה על מנת לבחון את תוכנה ואמיתותה ולגרסתו, הרוכש הודיע לו כי אין בעיה עם כרטיס האשראי וכי הוא בטוח שהעסקה תאושר. לטענתו, לו הייתה המשיבה דואגת לבירור מהותה, תוכנה ואמיתותה של העסקה במהלך החודשים בסמוך לביצוע העסקה, הוא יכול היה להיפרע ממבצע העסקה שבא לפתח עסקו מספר פעמים לקבלת שירות. לטענת המבקש, המשיבה ביקשה פרטים מזהים של האדם שכפר בעסקה, היו בידיו מספר תעודת הזהות שלו, מספר הרכב וסוג הרכב והוא שלח להם. לטענתו, הוא יצא מתוך נקודת הנחה שאם משהו לא יהיה תקין יפנו אליו. עוד לטענתו, האדם אשר כפר בעסקה היה בזמנו מיודד עמו והיה מוכן להגיע למחלקת האשראי או למשיבה, אך מפאת הזמן, סגירת בית העסק והתערערות היחסים ביניהם, אין באפשרותו לזמנו לעדות.

לטענת המשיבה, היא חברת מימון ולא חברת אשראי, על פי סעיף 6.5 להסכם, בכל מקרה בו חברת האשראי מחייבת מחדש את חברת המימון בשווי העסקה, רשאית המשיבה לקבל את הכסף בחזרה מהלקוח. ככל ויש למבקש טענות כלפי העסקה, הוא רשאי לפנות אליה ולשטח בפני טענותיו. המבקש אישר שהעביר וביצע את העסקה של האשראי שלא כדין ואין לו להלין אלא על עצמו.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).                                            

הגם שמדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב, לגרסת המשיבה, הרי שעדיין מדובר בהגנה לכאורה המספיקה בשלב הרשות להתגונן.

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).

בחקירתו הנגדית, השיב המבקש כי: "הוא משלם בכרטיס אשראי של אחיו ואמר שאני אעביר אותו ואראה אם זה יעבור..." (עמוד 1 שורה 12 לפרוטוקול).

בעניינו, המבקש מודה כי הכרטיס אותו העביר לא היה של מבצע העסקה, אלא של אחיו, אך טען כי היה בקשר, כזה או אחר, עם מבצע העסקה ואם היה יודע כי קיימת בעיית אישור העסקה במועד סביר, היה גורם למבצע העסקה להסדיר את נושא התשלום. המבקש טוען כי בידיו פרטי מבצע העסקה, ואלה נמסרו לתובעת.

יש טענות הגנה לכאורה בטענת המבקש כי המשיבה לקתה בשיהוי כשפנתה אליו לאחר מספר חודשים רב כשלא היו בידיו האמצעים לטענתו לגבות את הסכומים ובטענה כי משנתן למשיבה את פרטי מבצע עסקה, היה עליה לפעול בהתאם מול הלקוח.

ניתנת למבקשים רשות להתגונן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

השלמת הליכים מקדמיים על פי תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, התובעת תוך 14 יום והנתבעים תוך 14 יום נוספים.

תצהירי עדות ראשית יוגשו עד 1.2.08

דיון ההוכחות יתקיים ביום  26.3.08 בשעה 13:00

התיק יועבר לניסיון גישור במנ"ת לעו"ד טל אלימלך

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.