החלטה בתיק א 68108/04

1.         המבקש הגיש בקשה בכתב הכוללת שתי עתירות מקדמיות הטעונות הכרעה: בקשה להורות על סילוק התובענה על הסף ובקשה להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".

2.         סילוק התביעה על הסף

            עתירה לסילוק תובענה על הסף נבחנת על בסיס מה שנטען בכתב התביעה, על נספחיו, האם מגלה עילת תביעה כנגד הנתבע.

            בספרו של כב' הנשיא גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 83 ,נכתב כי "על מנת לברר אם עובדות מסוימות מקימות עילה לזכות התובע יש לבדוק מהו המקור החוקי המקנה זכות תביעה לתובע. על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624, לפיהם :

"הדיבור 'עילת התביעה' ( cause of action ) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

3.         עיון בכתב התביעה ונספחיה מעלה את הטענה כי המבקש חתם כערב בגין הלוואה אשר לקח מר סעדון מן המשיב.

            לכתב התביעה צורף הסכם ההלוואה והערבות החתומים בידי המבקש וכן דף חשבון ודי במסמכים אלו על מנת לבסס, לכאורה, תביעה כנגד המבקש.

            טענות המבקש בדבר ערבות בשעור של 10% מסכום ההלוואה הייתה טענה שמקומה להשמע בדיון לגופו.

            בנוסף הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף " הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה " (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין).די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134). (ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

            הבקשה לסילוק התובענה על הסף נדחית.

4.         מחיקת כותרת

שני תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי

התשמ"ד -1984, ק"ת 4685, על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מקוצר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". ההלכה בדבר סכום קצוב מדברת על סכום אריתמטי ללא צורך בהערכה (ראה: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי בעריכת ד"ר ש.לוין מהדורה שביעית 523) עיון בכתב התביעה  עולה כי הסכום הקצוב בגינו מבקשת המשיבה להיכנס במסגרת של סדר דין מקוצר הנו יתרת חוב ההלוואה כפי שמופיע בפירוט החשבון שצורף לכתב התביעה בסך של 69,053 ש"ח.

המבקש טוען כי לא ערב לכל חיוביו של הלווה אלא רק לפירעון ההלוואה, ודף החשבון המצורף הנו של חשבון העו"ש בנוסף תדפיס של מצב ההלוואה וחשבון העו"ש יכול להיות מושפע ממשיכות אחרות שאינן קשורות להלוואה.

5.          בתגובתו מפנה ב"כ המשיב לסעיף 6 לכתב התביעה בו נטען כי יתרת החוב הרשומה בדף החשבון היא יתרת החוב בגין אי פרעון ההלוואה וכי טענות המבקש נגד דף החשבון או תוכנו הינן טענות הגנה לגופא.

6.          עפ"י ההלכה הפסוקה הגישה להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעתו היא גישה מקלה ודי לבנק תובע לצרף את ההסכם ופירוט היתרה הסופית ראה ע"א 2418/90 פד"י מז (5) עמ' 133  וכן בספרו של הנשיא גורן מהדורה 7 עמ' 304, 303.

7.          אין כל ספק כי הנטען בסעיף 6 לכתב התביעה, על פניו לא מתיישב עם הסכומים שבדף החשבון שכן סכום התביעה כולל סך של 717 ש"ח הרשום בתור יתרת חובה בעו"ש / חח"ד.

             בתגובתו של ב"כ הבנק אין כל התייחסות לעניין זה פרט לאמירה כללית כי כל החוב הנתבע מתייחס להלוואה.

8.          כאשר תביעה כוללת עילות תביעה שחלקן או אות מהן איננה ראויה לידון בסד"מ, פסול ההליך כולו מלהתברר בסד"מ.

             ראשית הראיה שבכתב הינו הסכם ההלוואה והערבות ועילת התביעה, מתייחסת לחוב, ככל שקיים, רק בהקשר להלוואה הספציפית.