החלטה בתיק א 67102/04

1.         זוהי בקשה מטעם התובעת, להורות על ביטול הסכם הפשרה ופסק דין אשר אישרר הסכם הפשרה, מיום 6.7.06.

2.         עסקינן בתביעת שיפוי לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בגין הוצאות אשר הוציאה התובעת לפיצוי נוסעים אשר נפגעו בתאונת דרכים מיום 9.3.03.

            ביום התאונה נהג הנתבע 1 ברכב. הנתבע 2 היה המחזיק, המפעיל ובעל השליטה ברכב והתיר לנתבע 1 לנהוג ברכב.

            כנטען בכתב התביעה, במועד הרלבנטי היו הנתבעים שותפים, והנתבע 2 היה שולחו ומעבידו של הנתבע 1. כנטען, במועד התאונה לא היה כיסוי ביטוחי לנהיגת הנתבע ברכב. כנטען, בעת התאונה הסיע הנתבע 1 ברכב נוסעים בשכר, חרף העדר כיסוי ביטוחי להסעת נוסעים בשכר.

            כאמור, התביעה הינה לשיפוי התובעת בגין הוצאותיה.

            ביום 6.7.06, במהלך הדיון, ניתן תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין") ע"י בית המשפט להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים. על פי פסק הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה לסילוק מלא וסופי של כל תביעות התובעת ישלמו הנתבעים לתובעת את הסכומים כדלהלן:

            הנתבע מס' 1 - סך של 8,000 ש"ח ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 400 ש"ח כ"א, החל מיום 15.8.06.

            הנתבע מס' 2 - סך של 18,000 ש"ח ב-18 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 1,000 ש"ח כ"א, החל מיום 15.8.06.

            זהו עיקרה של ההסכמה בין הצדדים.

3.         עתה, כאמור, עותרת התובעת לביטול פסק הדין.

            לטענת ב"כ התובעת, ניהול המו"מ עד לחתימת ההסכם התארך, והואיל והיה קבוע לב"כ התובעת דיון הוכחות ועקב לחץ הזמן, חתם ב"כ התובעת על הסכם הפשרה מבלי לקוראו. לטענת ב"כ התובעת, לאחר שהגיע לאולם בו היה אמור להתקיים דיון ההוכחות, נתפנה לקרוא את ההסכם, שאז נוכח לדעת שההסכם כאילו נועד להיות לסילוק מלא וסופי של כל תביעות התובעת, זאת לטענת ב"כ התובעת בניגוד לכוונת הצדדים אשר היתה להתפשר בתביעה שהתנהלה בפני בית המשפט.

לטענת ב"כ התובעת, בסעיף 12 לכתב התביעה צויין במפורש כי קיימים תשלומים שהתובעת צפויה לשלם והללו אינם נכללים בתביעה, מכאן שברור כי לא התכוון להתפשר בנוגע לנושאים אשר עדיין לא הובאו לטיפולו.

לחילופין, מסכים ב"כ התובעת כי פסק הדין והסכם הפשרה יבוטלו והתביעה תחזור להתנהל כסדרה.

4.         הנתבע 1 מתנגד לבקשה. לטענתו, סבר כי בתשלום עליו הוסכם יסתיים כל הסכסוך ועל כן לטעמו יש לדחות הבקשה.

5.         אף הנתבע 2 מתנגד לבקשה.

            לטענת הנתבע 2, כוונת הצדדים היתה להתפשר בכל תביעות התובעת בגין אותה תאונה. לו ידע הנתבע 2 כי הוא עדיין צפוי לתביעות נוספות בגין אותה תאונה, לא היה מתפשר באופן חלקי.

6.         התובעת הגישה תשובה מטעמה לתגובות הנתבעים.

            ב"כ התובעת טוען כי אין זה ברור על סמך מה סברו הנתבעים כי הסכום שהוסכם בפשרה אמור לסיים את הסכסוך כולו, מה גם שלא צורפו תצהירים מטעמם. לטענת ב"כ התובעת הנתבעים אינם חולקים על עמדת התובעת, כי הסכם הפשרה לא נועד לסיום כל תביעות התובעת כנגדם.

7.         דיון