החלטה בתיק א 66209/07

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

חברת פלאפון תקשורת בע"מ,(להלן: " התובעת") עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון ניידים וכן במכירת ציודי קצה לשירות זה.

הנתבעים, ביתא וידאו בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") וזכריה אנה (להלן: "הנתבעת 2") התחייבו לשלם בעבור השירותים אשר סופקו על ידי התובעת. אולם, בניגוד למוסכם צברו הנתבעות חוב בגובה סכום התביעה אותו הן מסרבות לשלם.

משכך, ובלית ברירה, הגישה התובעת תביעה זו.

הנתבעת 2 טוענת כי סוכן התובעת התחייב בפני בעלה כי הבנק יכבד את התשלומים. יתירה מזו, לאחר ביצוע העסקה פנה בעלה של הנתבעת 2 מספר פעמיים למרכזי השירות לקבלת תמיכה טכנית בשל קושי בתפעול המכשיר ובעיות גלישה באינטרנט. לגישת הנתבעת 2 על אף שנקבעה פגישה בת שעתיים לאחר מספר דקות נסתיימה הפגישה מבלי שניתן מענה הולם, על אף טענות אשר הועלו אל מול נציגי התובעת.

דיון 

בדיון אשר התקיים בפני ביום 01/06/08 העלו הצדדים את טענותיהם. לגישת התובעת החלק היחסי של שירות הגלישה  באינטרנט הינו נמוך יחסית ביחס לגובה התביעה. לגישת התובעת אין כל הגנה ממשית שכן העסקה בוצעה במלואה ואילו הנתבעת לא הצליחה להראות כל הגנה שכן לא נקטה בתאריכים וכן מודה כי לא ראתה או בדקה את הסכומים אשר בגינם הוגשה התביעה.

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן: בחינת בקשת הנתבעת אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיהן וזכויותיהן של הנתבעת אלא אך לבחון האם יש בטענות אלו לכאורה כדי להצדיק את בירורן, קרי, האם יש בתצהירה של הנתבעות עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

באלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

הנתבעת טענה מספר טענות -

ראשית - לאור העובדה כי המכשיר אינו תקין אין לחייבה בגינו.

שנית - לאור העובדה כי לא ניתנה הדרכה כראוי בוצעו התחברויות לרשת האינטרנט באופן לא מבוקר.

שלישית - נציג התובעת התחייב באוזני בעלה של הנתבעת 2 כי התובעת תדאג כי הבנק יכבד את החיוב.

טענות אלו, הן טענות דחוקות ביותר וראוי היה לדחות את בקשת הנתבעות להתגונן על אתר, אך לא אעשה זאת לאור התחזקות המגמה לראות בזכות הגישה לערכאות כזכות יסוד  בשיטתינו הדמוקרטית.

עם זאת, מאחר ובקשת הרשות להתגונן לוקה בחוסר בהירות וחוסר פירוט,  וקלושים הסיכויים שלה (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401) הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך  5,400 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של סדר דין מהיר וישמע בדיון מקדמי בתאריך   3.11.08, בשעה 15:00 .

תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו  לפסים של "הליך מהיר".