החלטה בתיק א 65480/07

מונחת בפני בקשה להעברת מקום דיון מבית משפט זה לבית המשפט בירושלים.

רקע

עסקינן בתביעה כספית אשר הוגשה ע"י המשיבה כנגד המבקשת בטענה כי יש לחייב את המבקשת במחצית חובותיו של בעלה למשיבה, וזאת מכח חזקת השיתוף.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, יש להפנות הדיון בתביעה זו לבית משפט השלום בירושלים, וזאת מכיוון ומקום מושבה הינו ירושלים ומכיוון שהמשיבה לא נימקה בכתב התביעה מדוע לטענתה קיימת סמכות לבית משפט זה.

המשיבה פותחת את תגובתה בטענה, כי יש לדחות את הבקשה משום שלא צורף תצהיר כנדרש ב תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

לגופה של בקשה, המשיבה מפנה לסעיף 10 להסכם אשר נחתם בינה לבין בעלה של המבקשת ואשר צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם") הקובע כי :

"הצדדים מסכימים כי בכל הנוגע להסכם זה ביצועו או הפרתו תהיה סמכות השיפוט נתונה אך ורק לבתי המשפט שבתל אביב בלבד".

לדידה של המשיבה, תניית שיפוט זו מחייבת אף את המבקשת, ועל כן יש להותיר את הדיון בתביעה זו בבית המשפט בתל אביב.

עוד טוענת המשיבה, כי ההנחה היא כי עדיף לקיים את הדיון בבית המשפט אשר לו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר, שכן אז יקל על הבאת העדים והראיות, וכל החלופות הללו מתקיימות במקרה דנן.

כן טוענת המשיבה, כי הפסיקה אינה מצדדת בהעברת הדיון מטעמים של סמכות מקומית, שכן המרחקים הקצרים בין הערים וקיומה של מערכת תחבורה זמינה, אינם מצדיקים העברת דיון מבית משפט אחד לשני.

דיון והכרעה

אפתח ואדון בטענת המשיבה בנוגע להעדר תצהיר תומך בבקשה.

מכיון ומדובר בבקשה הנסמכת על טיעון משפטי, כאשר העובדה היחידה המופיעה בה הינה התגוררותה של המבקשת בירושלים. עובדה אשר אינה מוכחשת על ידי המשיבה ואף נתמכת על ידיה בציינה כתובת מגוריה של המבקשת בכתב התביעה.

אין איפוא צורך בתצהיר, לתמיכה בעובדות הנזכרות בבקשה. ממילא הן מוסכמות על התובעת.

משכך, איני מוצאת לנכון לדחות את מהטעם שלא צורף לה תצהיר.

יש לדון בפן המשפטי של הבקשה, על בסיס העובדות המוסכמות .

בחינת לשון תניית השיפוט המופיעה בסעיף 10 להסכם, ובעיקר בהתחשב בבחירת הניסוח, לפיו סמכות השיפוט תהא באופן ייחודי לבתי המשפט בתל אביב ולא לאף בית משפט אחר, מובילה למסקנה כי תניית השיפוט שלפנינו הינה תניית שיפוט ייחודית, המעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט בתל אביב.

לעניין בחינת מטרת התנייה עפ"י ניסוח החלטי של בלעדיות ראו: ר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' יונה לוי, פ"ד מ(4) 553 (1986).

אולם, תקנה 5 לתקנות סד"א תשמ"ד-1984, הדנה בהסכם שיפוט, קובעת:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום;לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".