החלטה בתיק א 64251/06

בפני בקשה לדחיית ההודעה לצד השלישי על הסף.

1.       רקע עובדתי

          א.        כנטען בכתב התביעה, ביום 17.12.94 ארעה תאונת דרכים כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, בגינה נתבע נתבע 2 כנהג ונתבע 1 (להלן: "המשיבים"), כמחזיק ובעלים של כלי הרכב.

          ב.      לאור טענה להעדר כיסוי ביטוחי, לאחר דין ודברים בין התובעת למבטחת כלי הרכב, חברת הביטוח מנורה - היא הצד השלישי (להלן: "המבקשת"), פיצתה התובעת את הנפגע בתאונה הנדונה ואת תלוייו ויורשיו ונשאה בהוצאות נוספות להקטנת הנזק, בחלקים שווים עם המבקשת.

          ג.       התובעת הגישה תביעתה לשפוי והנתבעים שלחו הודעת צד ג' כנגד המבקשת בטענה לכיסוי בטוחי תקף לרכב הנדון במועד התאונה כיוון שבניגוד לטענת המבקשת לא נעשה ברכב כל שימוש של הסעה בשכר.

2.       טענות הצדדים

          א.      לטענת המבקשת, יש לדחות ההודעה לצד ג' על הסף, בהיותה חסרת כל בסיס משפטי. לטענתה, כל תוצאה אפשרית בהליך זה, תביא לדחיית ההודעה לצד ג' על הסף; אם יחליט בית המשפט לקבל תביעת התובעת קרנית, לא תקום למשיבים כל עילת תביעה כנגד המבקשת נוכח העדר כיסוי ביטוחי תקף ואם יחליט בית המשפט לדחות תביעתה של קרנית, לא תקום למשיבים כל עילת תביעה נגד המבקשת, שכן דין ההודעה לצדדים שלישיים להדחות כאשר התביעה המקורית נדחית.

          ב.      מנגד, טוענים המשיבים כי כיוון שההודעה הוגשה כמצוות התקנות, בהתאם ל תקנה 216 לתקסד"א, ובענייננו - כשנתבע טוען כנגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע וששאלה או פלוגתא בין הנתבע לצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה, היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע.

                   לטענת המשיבים, עובדות רבות השנויות במחלוקת, יכולות להתברר רק באמצעות צד ג'. לטענתם, באם יתברר כי הרכב בוטח ע"י המבקשים וכי אין מדובר בהסעה בשכר, הרי שהתביעה כנגד המשיבים תדחה - דיון אשר לדידם יש לערוך במסגרת ההודעה כאמור.

3.       דיון ומסקנות

          א.      כאמור ב תקנה 100 לתסד"א קובעת כי:

                   "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

                  1)      אין הכתב מראה עילת תביעה.

                  2)      נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טורדנית או קנטרנית...".

          ב.      כדברי זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 384 - 383:

                  "... המבחן הקובע, אם גילה כתב התביעה עילה או לא, הוא כך - פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו".

                  העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש כי אז, אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה.