החלטה בתיק א 6403/02

1.         ביום 14.7.96 נפגעה התובעת כנוסעת בתאונת דרכים.

התביעה הוגשה כנגד נתבע מס' 1 שהינו הבעלים של הרכב ( להלן "מר איגור" ), וכנגד נתבעת מס' 2, מבטחת הרכב ( להלן "אררט" ).

            ביום 1.7.97 הורשע מר איגור על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, ונידון לפסילה ולתשלום קנס.

2.         במסגרת ניהול תביעה זו, עתר מר איגור לאפשר לו להביא ראיות לסתור את מימצאי ההליך הפלילי, הואיל ולטענתו, הרכב נלקח ממנו ללא רשות ביום התאונה, וכי זהותו של הנהג שנהג ברכב בזמן התאונה, אינה ידועה לו.

בקשתו נתקבלה, ולאור המצב החדש שנוצר, צורפה קרנית כנתבעת נוספת בתביעה.

3.         לאור המחלוקת שהתעוררה בעניין זהותו של הנהג ונסיבות נטילת הרכב מאיגור, הוחלט על פיצול הדיון באופן שתחילה תידון שאלת החבות.

4.         לאחר שנשמעו ראיות הצדדים, ניתנה ביום 3.10.06 החלטה שקבעה כי מר איגור לא הצליח לסתור את מימצאי ומסקנות ההליך הפלילי, על כן הודאתו בהליך הפלילי בעניין נהיגתו ברכב בזמן התאונה, שרירה וקיימת ומשמשת כראיה לכאורה לחובתו בהליך זה. לחילופין נקבע כי אף אם היה מוכח כי מר איגור לא נהג ברכב בזמן התאונה, הרי לא הונחה תשתית ראייתית המוכיחה כי הרכב נלקח ממנו ללא רשות.

בנסיבות אלה נקבע כי החובה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה חלה על מר איגור ומבטחת רכבו חב' הביטוח אררט, והתביעה כנגד קרנית נדחתה.

            בהחלטה צויין כי לא ניתן היה לסמוך על עדותה של התובעת לצורך ביסוס מסקנות ההחלטה הנ"ל, לאור הסתירות והספקות שעלו מעדותה, ואף עלה הרושם כי התובעת ומר איגור הסתירו מידע לגבי זהותו של הנהג, משיקולים השמורים עימם.

5.         במהלך שמיעת הראיות בשאלת החבות ולאור התארכות הזמן, החלטתי על מינוי מומחים רפואיים, בכדי שהתיק יהיה בשל לשמיעת ראיות בעניין הנזק, מיד לאחר ההכרעה בשאלת החבות.

6.         לאחר מתן ההחלטה בשאלת החבות, הגישה אררט ערעור על ההחלטה הנ"ל לבית המשפט המחוזי, שטרם הוכרע.

            עתה עותרת התובעת לקביעת מועד לשמיעת ראיות בשאלת הנזק.

אררט מתנגדת לבקשה.

7.         לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום בשלב הזה להיעתר לבקשת התובעת.

8.         אמנם, האינטרס של התובעת בקידום תביעתה הוא אינטרס לגיטימי, וגם בית המשפט סבר בשלב שמיעת הראיות בשאלת החבות כי ניתן לקדם אינטרס זה על ידי הכנת התשתית הראייתית במישור הנזק, אולם, לאור המצב החדש שנוצר, לא ניתן להתחיל בשמיעת ראיות בעניין הנזק כאשר טרם הוכרעה סופית השאלה על מי מוטלת החבות בתביעה זו.

9.         טענת ב"כ התובעת הגורסת כי במידה ויישמעו ראיות בשאלת הנזק במסגרת ההתדיינות עם אררט, אז במקרה זה, קרנית תהיה "מושתקת" מלהעלות טענות חדשות בעניין הנזק במידה והחבות תוטל עליה בערעור, הינה טענה שגויה, שכן המימצאים שייקבעו בהתדיינות עם אררט, לא יחייבו את קרנית הואיל ואין הם יוצרים מעשה בית דין כלפיה. מצב דברים זה יחייב פתיחת הדיון בשאלת הנזק מחדש במישור היחסים בין התובעת לבין קרנית, דבר שכרוך בבזבוז זמן יקר הן לב"כ הצדדים והן לבית המשפט.

10.        יובהר שוב כי חוסר הבהירות שנוצר בעניין החבות מקורו באי גילוי מידע מלא על ידי התובעת ו/או מר איגור לגבי זהותו של נהג הרכב, וזאת על סמך התרשמותי מעדויותיהם במהלך המשפט. עוד יצויין כי בקשתה של התובעת לקידום הדיון בשאלת הנזק - שהינה בקשה לגיטימית כשלעצמה - אינה עומדת בקנה אחד עם התנהלותה, וזאת בשים לב שהתביעה בגין התאונה משנת 1996, הוגשה על ידה בשנת 1999, ולאחר מכן נמחקה, והוגשה שוב רק בשנת 2002. בעניין זה גם ניתן להפנות להתנהלותה של התובעת בעניין הבקשות לתשלום תכוף, ולהחלטה שניתנה ביום 16.1.07 בבש"א 11860/06.

11.        לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום בשלב הזה לקבוע את התיק לשמיעת ראיות בשאלת הנזק, והנני קובעת את התיק לתזכורת פנימית ליום 30.11.07.

            עד אז ידאגו ב"כ הצדדים לעדכן את תיק בית המשפט בתוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי.