החלטה בתיק א 63352/06

בפני בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") לגילוי מסמכים ספציפי, בהתאם לדרישה אשר שלחה ביום 16.11.06 לנתבע (להלן: "המשיב") לגילוי מסמכים ולהשיב על שאלון, שבתגובה שלח המשיב ביום 3.12.06 מכתב ותצהיר לעניין תשובות לשאלון.

לטענת המבקשת, עולה ממכתב המשיב, כי הוא מסרב להציג את כלל תדפיסי הבנק שלו החל משנת 2004 וכי בתצהיר שמסר בתשובה לשאלון השיב באופן חלקי והצהיר כי היה קיים לו רק חשבון בבנק אחד.

המבקשת סבורה כי המשיב נוהג לבצע מעשי רמייה ונוהג למשוך המחאות ולמסרן לידי צד שלישי. לטענתה, המשיב מעביר את ההמחאות הלאה, לידי גורם נוסף, כדוגמת המבקשת ואז מבטל את ההמחאות וטוען כי חתימותיו זויפו.

מנהל המבקשת זומן לחקירת משטרה לצורך גביית עדות בעניין אחר ובמסגרת חקירה זו, טוענת המבקשת כי השוטר החוקר מסר למנהלה כי המשיב עוסק "בשוק האפור".

לטענת המבקשת, עיון בחשבונות הבנק של המשיב יראה האם קיבל המשיב סכומי כסף גדולים שאינם פרי משכורתו, סכומי כסף אשר, ככל הנראה יתאימו לסכומי ההמצאות אותן ביטל המשיב. ראיות אלה לטענתה, תסייענה רבות להגיע לחקר האמת ולליבון הסוגיה העובדתית אשר בלב לבו של התיק.

לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה. לטענתו כבר ביום 2.1.07 הגישה המבקשת בקשה להצגת מסמכים ובין היתר תדפיסי חשבונות הבנק של המשיב החל משנת 2004. בהחלטה מיום 11.1.07 נתן בית המשפט דעתו ולא נעתר לבקשה להמצאת המסמכים הנ"ל לכן לטענת המשיב המצאתם אינה נחוצה לצורך בירור התיק.

לטענת המשיב, משדן בית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים בחודש ינואר 2007 ונתן דעתו על כך, אין באפשרותה של המבקשת להגיש בשנית את אותה הבקשה, רק משום שדעתה לא נחה מההחלטה הראשונה, אשר על כן, מנועה המבקשת מלהגיש כעת את אותה בקשה לאחר שניתנה החלטה באותו עניין.

לטענתו, ההליך המתאים בעניינו, היה הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 11.1.07, בהתאם לתקנה 368 (א') לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984. אולם, אף אם הייתה המבקשת מגישה בקשה לעיון חוזר, הרי שהתנאים להפעלת הסמכות ממילא אינם מתקיימים, מאחר ולא היה שינוי כלשהו בנסיבות נשוא התביעה ואף לא נתגלו עובדות חדשות מאז מתן ההחלטה.

מעבר לכך, המצאת תדפיסי חשבון בנק החל משנת 2004 ועד היום כרוכה בעלות של כ- 900 ש"ח ואינה עומדת בשום יחס סביר והגיוני לסכום התביעה העומד על סך 15,230 ש"ח. לטענת המשי, המבקשת "שכחה" משום מה להזכיר בבקשה היא, כי במכתב מיום 29.11.06 המבקשת נתבקשה להמציא התחייבות לכיסוי עלות המצאת המסמכים הנ"ל, אך בחרה להתעלם מדרישת המשיב. משלא המציאה המבקשת התחייבות כאמור, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה. בנוסף טוען המשיב כי המצאת המסמכים תארך זמן רב ותפגע במהירות ניהול ובירור התיק בסדר דין מהיר וטענות המבקשת כי עיסוקו של המשיב בשוק האפור ובניכיון המצאות הנן טענות מופרכות ואין להן בסיס ואחיזה במציאות ומהוות הרחבת חזית.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר  הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון,עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת ,אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International  נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).

הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193.

הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן.

אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188.