החלטה בתיק א 61190/06

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

בנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן:"התובע" או "המשיב") הינו תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981. לטענתו, עקב חובותיו של מר לריאן אליהו (להלן: "הנתבע" או "המבקש"), ניתן עבורו הלוואה להסדר חובותיו בבנק. התובע העמיד את ההלוואה בתאריך ה-21.09.05 ע"ס 47,750 ש"ח. לאחר מספר חודשים לא יכל הנתבע לעמוד בהסדר.

טוענת  ב"כ התובע, כי כתוצאה מאי עמידת הנתבע בתנאי ההלוואה, ובהתאם לתנאיהם עליהם חתם בעת פתח את החשבון, הועמד האשראי שבחשבון לפירעון מיידי כך שנכון ליום 18.10.06 יתרת החובה הינה בסך 43,466 ש"ח. משכך הוגשה כנגדו כתב תביעה בסדר דין מקוצר. 

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן. בתמצית טענותיו, טוען הוא, כי יש בידיו זכויות קיזוז עקב התנהגות הבנק ובנוסף הבנק התנהג אליו שלא בתום לב במספר רגעים במהלך ההסדרים הבנקאיים שנחתמו בין הצדדים.

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן. בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו  או אחרת שהוא מעלה ולו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

על אף שאין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, לפנות למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות, עליו לבדוק האם טענות הנתבע  מטרתם למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מההליך המקוצר. כאשר הגנתו של הנתבע לוקה בחוסר  בהירות, חוסר פירוט וכאשר אין לנתבע סיכויים רבים להוכיח את הגנתו במיוחד לאור המוצגים שהוגשו (מש/1, מש/2, מש/3) ע"י ב"כ התובע, יש מקום לשקול מתן רשות להגן בכפוף להפקדת ערובה   (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401).

אשר על כן, הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי יהיה להגיש  בקשה לקבלת פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של סדר דין מהיר וישמע בדיון מקדמי, בתאריך 3.6.07 , שעה 16:30.

הוצאות הבקשה והדיון יילקחו בחשבון בסיום ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ז (11 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: שלומית שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: