החלטה בתיק א 60424/07

1.         לפני בקשה לסילוקה של תביעה על סף, נוכח הסכם בוררות בין הצדדים.

2.         התביעה נשוא הבקשה היא תביעה לתשלום פיצוי בגין ירידת ערך והוצאות נוספות שנגרמו, לפי הנטען, לתובעים, עקב פיצול דירת הנתבע, שכנם בבנין המשותף בבני ברק, לשלוש יחידות נפרדות.

3.         הנתבע טוען, כי עילת התביעה, על כל סעדיה, נמצאת בסמכות בית דין צדק בני ברק כבורר, לפי שהצדדים חתמו על שטר בוררות, התדיינו בפני הבורר בענין נשוא תיק זה ואף ניתן על-ידי בית הדין פסק דין חלקי בנוגע לתביעות ההדדיות ביניהם.

4.         התובעים בתגובתם טוענים, כי נושא חלוקת הדירה לא נמסר להכרעת הבורר ואף לא ניתן היה למוסרו כאמור או להתפשר עליו, משום שהדבר מהווה ניסיון להתנות על דין קוגנטי ופלילי (בענין תכנון ובניה) ויש לדון בו בבית משפט (לאור סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968).

דיון

5.         מעיון במסמכים שלפניי עולה, כי בין הצדדים פרץ זה מכבר סכסוך והם פנו לבית דין צדק בבני ברק על-מנת שיפסוק ביניהם כבורר.

6.         ביום כ"א חשון תשס"ו חתמו הצדדים על "שטר בירורין" המסמיך את בית הדין לצדק, בראשות מרן הגאב"ד רבי ש.י. נסים קרליץ שליט"א, להכריע בכל הסכסוכים והתביעות בין הצדדים בענייני ממונות, בניה ונזיקין, "וכל הסכסוכים הנובעים ו/או הקשורים ו/או המסתעפים" מענינים אלו.

7.         בהסתמך על שטר בוררות זה, כבר ניתן ביום כ"ד טבת תשס"ו על-ידי הבורר הנכבד, פסק דין חלקי, המתיר לנתבע לפצל את דירתו לשתי דירות ואשר מתנה פיצול גדול יותר מעבר לאמור בהסכמתם של התובעים (סעיף יב לפסק הבורר). פסק הבוררות אושר על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 19.3.2006 (ה"פ 290/06).

8.         המחלוקת נשוא התובענה שלפניי נוגעת, כאמור, לחלוקה הפנימית שביצע הנתבע בדירתו (הממוקמת מעל דירת התובעים), משזו פוצלה על-ידו לשלוש יחידות. התובעים טוענים לירידת ערך נכסם והם תובעים לפצותם בעלות שווי ירידת הערך, עומגת נפש והוצאות נלוות, מכוח דיני הנזיקין ועשיית עושר שלא במשפט.

9.         כידוע, משנדרש בית משפט לפרש שטר בוררות בין צדדים ולברר את כוונת הצדדים לו, יעדיף הוא את קיומו של שטר הבוררות על ביטולו ואת יישוב הסכסוך במסגרת הבוררות על-פני יישוב הסכסוך בבית המשפט (רע"א 4620/08 Interton Inc נ' AVR Communications Ltd (2008); רע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח(1), 775 (1994)).

10.       ניסוחו של שטר הבוררות שלפני הינו רחב ומאפשר בברור את הכללת הסכסוך תחת כנפיו.

11.       יוזכר כי אין מניעה לברר במסגרת הליך בוררות עילות נזיקיות כאשר לשון הסכם הבוררות מאפשרת זאת (רע"א  4620/08 הנ"ל). הדברים נכונים כאשר התביעה מתייחסת לעילות נזיקיות הנובעות מהסכם שנכרת בין הצדדים, וקל וחומר יפים הם כאשר הסכם הבוררות עצמו מתייחס לתביעות נזיקיות.

12.       טענותיהם הנוכחיות של התובעים אינן מתיישבות עם התנהלותם בפועל. סוגיית הבנייה בנכס המשותף, לרבות פיצול דירת הנתבע (ולכאורה, חריגה מדיני תכנון ובניה), כבר נדונה בפני הבורר המוסכם והוכרעה על-ידו בפסק דין חלקי, אשר כלל התייחסות לפיצולה של הדירה. התובעים הם שפנו לבית המשפט בבקשה לאישורו של פסק הבוררות, ללא כל הסתייגות, ולפי בקשתם אושר פסק זה בבית המשפט. התובעים אף פעלו למימוש החיוב הכספי שבו במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע.

טענת התובעים כי פסק הבורר אושר "באין ברירה כי היה שם סעיף פיצוי כספי לגביו התובעים עתרו וזכו" (סע' 11 לתגובתם) היא טענה כוללנית, נטולת גיבוי ראייתי, ואין בה כדי ליתן הסבר ממשי המיישב את התנהלותם הקודמת עם ההליך הנוכחי.

13.       לאור האמור, לפי שדרישת התובעים בתביעתם מהנתבע היא כספית גרידא (השווה: רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' אהרן ויזל (2007), ועיין גם: ס' אוטולנגי בוררות - דין ונוהל, כרך א' (מהדורה רביעית מיוחדת), עמ' 132-133), רשאי הבורר להכריע בסוגיה הכספית והתובעים מנועים כיום מלהעלות טענה כי תביעתם אינה יכולה לבוא לפני הבורר.

14.       לאור האמור, יש מקום להעתר לבקשה. נוכח סעיף 5 לחוק הבוררות, הריני מורה על עיכוב הליכים בתביעה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו בסיון, תשס"ח (29 ביוני 2008), בהעדר.