החלטה בתיק א 60089/07

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

רקע

התביעה דנן עוסקת בתביעת חוב בגין שיקום נזקי שריפה מיום 22.01.07 ועבודות נוספות בבית הנתבע. התובעת טוענת כי על הנתבע לשלם לה סך של 73,370 ש"ח.

ביום 10.12.07, הנתבע הגיש את הבקשה שבכותרת לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה ובהעדר יריבות. מכאן הבקשה שבפני.

הבקשה

הנתבע טוען כי יש לסלק את התובענה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

לטענתו, הוא לא הזמין מעולם את שרותי התובעת ובינו לבינה לא נקשרו מעולם יחסים משפטיים. לגרסת הנתבע, ביום השריפה התייצב בביתו מר דורון ברק, שהציג עצמו כמהנדס ומנהל נזקים. הנתבע טוען כי נחתם הסכם בינו לבין דורון ברק, אשר היה אמור להיות אחראי לשיקום נזקי השריפה, לרבות הקשר עם הקבלנים וחברת הביטוח.

משכך, לטענתו, אין כל עילת תביעה כנגדו ואין יריבות בינו לבין התובעת בהעדר פירוט וביסוס משפטי. הנתבע אף טוען כי התובעת לא הציגה אסמכתאות לבקשתה לחיובו.

הנתבע מוסיף וטוען כי לא קיימת ישות משפטית בשם א. מרתון בע"מ.

התובעת מבקשת לדחות את הבקשה.

לטענתה, היא התקשרה ישירות מול הנתבע לשיקום נזקי שריפה, אשר פעל מולה ושילם לה תשלומים בסך מצטבר של 130,000 ש"ח. (ראו סעיפים 3,5,6 לתצהירו של מנהל העבודה מטעם הנתבעת). התובעת טוענת בנוסף כי הנתבע קיבל תגמולי ביטוח בהסתמך על חשבונית שהוצאה על ידה ונמסרה לידו.

באשר לשם התובעת, התובעת ציינה את שמה כ -א.מ. רתון בע"מ.

דיון

הלכה היא, כי סילוק על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה, כפי שמציינת כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, תק-על 97(2), 174:

" סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני, באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט".

המלומד א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), עמוד 138 מסביר מהי המדיניות השיפוטית הראויה בנוגע לסילוק תובענה על הסף:

" הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות המשפטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף  'הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה'."

על בית המשפט להמנע מסילוק תביעות על הסף. מקום שקיים סיכוי, אפילו קלוש, כי התביעה תתקבל.

כך נקבע ב- ע"א 01 / 2452 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ נח (1) 577:

"סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה     (582ה - ו).....לבית-המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, כמו כן לבית-המשפט קנויה סמכות טבועה לסלק תובענה על הסף - אם במחיקתה ואם בדחייתה - מקום שבו עשה בעל-דין שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת השימוש בסמכותו הטבועה של בית-המשפט ייעשה בזהירות. כך בכלל וכך במיוחד כאשר מדובר בסילוק תובענה על הסף מן הטעם שיש להישמר פן תיפגע יתר על המידה הזכות היסודית בדבר פנייה לערכאות (583א, ו - ז)....ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי-המשפט כזכות יסוד אשר בית-המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות. תפקידם של בתי-המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל (584ה)."