החלטה בתיק א 60061/07

1.                   לפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל")  מיום 31.8.06.

העובדות והמחלוקת

2.                   התובע (להלן: " המשיב") נפגע בתאונת דרכים ביום 11.4.05 בגינה הגיש תביעה לפצותו.

3.                   התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל.  המשיב נבדק ביום 31.8.06 על-ידי ועדה רפואיות מטעם המל"ל אשר המליצה על קביעת נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפגיעה בברך שמאל וקבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 בשל חזרתו של התובע לעבודה.

4.                   ביום 7.5.07 נתכנסה שוב הועדה הרפואית של המל"ל ודנה בטענת התובע כי חלה החמרה מצבו וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו. 

הבאת ראיות לסתור

5.                   לטענת הנתבעת, טעתה הוועדה הרפואית לעררים בכך שפסקה את נכותו של המשיב בלא שעמד בפניה מלוא המידע בגין מצבו הרפואי של המשיב עובר לתאונה, ובפרט מלוא המידע בגין פגיעות קודמות שנגרמו למשיב בברך שמאל  נשוא התאונה.

6.                   מפרטת הנתבעת וטוענות כי קיימים מסמכים רפואיים מעברו של התובע  מהם עולה  כי התובע סבל עובר לתאונה ולאחריה מפגיעות אורטופדיות רבות, לרבות בברך שמאל. התובעת צרפה לבקשתה, בין היתר, מסמך רפואי שנערך בבדיקת התובע במסגרת קופ"ח מיום 20.1.04 ממנו עולה, לטענתה, ממצאים דומים לאלו שנתגלו בעקבות התאונה נשוא התביעה ומסמכים רפואיים נוספים מתיקו הרפואי של התובע התומכים בטענתה.

7.                   ממשיכה הנתבעת  וטוענת כי בפני הוועדה של המל"ל לא עמד המידע בדבר הפגיעות המתוארות לעיל וכי בפרוטוקול הוועדה,  כאמור, אין כל אזכור לפגיעותיו הקודמות של התובע בברך שמאל וכי הועדה התעלמה מהתיעוד הרפואי הנוגע לתביעה  מהתקופה שקדמה לתאונה.

8.                   התובע מתנגד לבקשה.

התובע חולק על הטענה ולפיה בפני וועדת המל"ל לא עמד תיעוד רפואי מלא מעברו. לטענתו, מדובר בבקשה חסרת בסיס מאחר ועסקינן בקביעת נכות על פי דין, אשר ניתנה תוך שכל הממצאים הרלוונטים עמדו בפני הועדה של המל"ל  לרבות תיקו הרפואי המלא. לטענתו, עובר לקביעת ועדת המל"ל ובעקבות התאונה, הוא עבר ניתוח ארטרוסקופיה בשל כאבים במישוש והגבלה בתנועות הברך ואף נבדק אצל אורטופד מומחה שקבע בוודאות כי קיימת רגישות ניכרת בברך שמאל והגבלה בתנועות.  עוד נטען כי אין מקום לפקפק במקצועיותה של ועדת המל"ל אשר הינה מחמירה בקביעתה ולראיה טוען התובע הועדה דחתה את ממצאיהם של שני רופאים בכירים מטעמו אשר טענו כי חלה החמרה במצבו הרפואי .

דיון

9.                   בפסקי הדין המנחים, אשר ניתנו בעניין בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לט(4) 505 ובעניין בר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה , פ"ד לט(4) 839, קבע בית המשפט העליון, כי היתר להביא ראיות לסתור קביעת מל"ל  ינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקווים כללים הצביע על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר:

א.      טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית;

ב.      טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

בין היתר נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי , תקדין עליון 94(3) 847).

כן נקבע, כי נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

10.               דינה של הבקשה להידחות.

ככלל, אין להתיר הבאת ראיות לסתור אלא על דרך הצמצום, ואולם מבין המקרים המצדיקים הבאת ראיות לסתור ניתן למצוא גם את המקרים שבהם הבירור הרפואי לצורך קביעת הנכות לא היה מלא, או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (ת"א 449/98 (מחוזי-חיפה) , בש"א 16299/00 יצחק כהן נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם); רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' פלבינסקי חיים , דינים עליון לו 770).                   

אין המצב כך במקרה דנן.

11.               מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל  עולה כי זו הייתה  מודעת למצבו הרפואי של המשיב בעבר היות ומפורט תחת הכותרת  " מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הועדה"  וכי צילום תיקו הרפואי ומסמכים רפואיים נוספים עמדו בפניה. 

מאחר וברי כי כל המסמכים אליהם מפנה הנתבעת מצויים בתיקו הרפואי של התובע אשר עמד  בפני חברי הועדה הרפואית כפי שמצוין במפורש  בדו"ח הועדה הרפואית, מצאתי להעדיף את עמדת התובע לפיה עמדו בפני הוועדה המסמכים הרפואיים מעברו.