החלטה בתיק א 59654/06
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
59654-06
12.12.2007 |
|
בפני : אביגיל כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדיפריז בע"מ |
: 1. ביוקורד בע"מ 2. אגייט פתרונות בע"מ |
| החלטה | |
1. בתיק זה התקיימה היום ישיבת קד"מ והתברר לי כי טרם ניתנו החלטות בשתי בקשות תלויות ועומדות.
הבקשה הראשונה מתייחסת לבש"א 164411/07.
2. בקשה זו הוגשה ע"י ב"כ התובעת - הנתבעת שכנגד (מדיפריז), ובית המשפט התבקש להורות למשיבה (ביוקורד) לפרט, באופן ובנוהל הקבוע בתקנות, את מלוא הפרטים הנוגעים ל"הקלטות חוקיות" אשר ביוקורד הצהירה עליהן בתצהיר גילוי המסמכים, וכן להורות לביוקורד למסור למדיפריז את הקלטות והתמלילים. לחלופין, התבקש בית המשפט לקבוע כי ביוקורד תהיה מנועה מלעשות שימוש בהקלטות אלו בשלב הבאת הראיות.
3. ביוקורד הגיבה על הבקשה וב"כ מדיפריז השיב לבקשה.
4. ביום 6.9.07 ניתנה החלטה ובה נקבע, בין היתר, כי טענת ביוקורד באשר לחסיון התמלילים והקלטות אינה מעוגנת ואינה מבוססת, ועל כן היא נדחית.
נקבע כי סוגיית שלב חשיפת התמלילים תיבחן עפ"י שיקול דעת בית המשפט לדחות עיון במסמכים ולא בגדר מוסד החסיון, ועל כן קבעתי כי ב"כ ביוקורד יגיש את תמלילי השיחות לעיוני בטרם אתן החלטה באשר למועד העיון.
עיינתי בתמלילים של הקלטות אשר הוגשו במעטפה סגורה לבית המשפט והגעתי למסקנה לפיה במקרה דנן אין כל הצדקה לדחות את שלב גילוי המסמכים הללו.
בהלכת סוויסה, רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב ואח', פ"ד נה(1) 515, נקבע (בסעיף 7), כי למרות שהגישה הכללית בתיקים אזרחיים מחייבת בדרך כלל משחק בקלפים פתוחים, וכפועל יוצא מכך, הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב ולא להיות מופתע, אזי קיימים עדיין מקרים שבהם בית משפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב.
כב' המשנה לנשיא ש. לוין ציין בסעיף 7 לפסק הדין:
"השאלה אימתי רשאי בית משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר, יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל ענין וענין...".
בהחלטת כב' השופטת מארק - הורנצ'יק במסגרת ת.א. 13869/04 שמואלי רונן ואח' נ' עמיר עמנואל יזמות פיתוח והשקעות ואח', (פורסם בנבו),קבעה כב' השופטת כי הכלל הוא שיש חובת גילוי כללי והיוצא מן הכלל הוא, כאשר התובע עשוי לשבש ראיותיו, אם יעיין במסמכי הנתבע בשלב מוקדם.
כמו כן פירטה בהחלטתה, מדוע היוצא מן הכלל חל רק כאשר הראייה נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הוא התובע ולא ההיפך.
וכלשונה של כב' השופטת מארק הורנצ'יק:
"אין המדובר באבחנה שרירותית.
אבחנה זו תומכת בתכלית חקר האמת ובכלל שלפיו נטל ההוכחה מוטל על התובע, כבחינת המוציא מחברו עליו הראייה.
כאשר תובע מגיש תביעה, מוטל עליו נטל ההוכחה, ונטל הבאה הראיות להוכחת תביעתו. לעומתו - הנתבע - יכול לשבת בחיבוק ידיים, ולא להביא ראייה להוכחת הגנתו, ו/או לסתירת גירסתו של התובע, כל עוד התובע אינו מביא ראיותיו.
דהיינו - מהתובע נדרשת חובת גילוי רחבה של ראיות ועליו לחשוף כל ראיותיו.
בעוד שהנתבע - רשאי לנקוט עמדה פאסיבית, כל עוד התובע לא הביא ראיות שיש בהן כדי להוכיח את תביעתו.
(רע"א 6283/93 דיני חברה לבניין והשקעות בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף. פד"י מח (1) 639, 642).
מכאן תכלית האבחנה שבין המקרה שבפני, לבין המקרה שבפסק הדין שמעון סוויסה אשר הלכתו חלה רק כאשר הראייה אשר את חשיפתה מבקשים למנוע - נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הינו התובע. ולא להיפך ולו מטעם זה אני דוחה את הבקשה".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|