החלטה בתיק א 59647/06

1.         בפניי בקשה של התובע לצרף לסיכומיו ראיות חדשות, והן חשבוניות שלו בגין תשלומים ששילמה לו הנתבעת 1 בין השנים 1999- 2002 ( להלן: "החשבוניות").

2.         הנימוק המקורי של הבקשה היה שיש לאפשר לתובע להגיש את החשבוניות, הואיל ובעת שנחקר על תצהירו, נשאל מדוע הציג רק חשבוניות המעידות על העסקתו בידי הנתבעת 1 בשנת 2003 ולא בגין שנים קודמות. לדבריו, לאחר תום החקירה, ובעקבות חיפוש קפדני שערך, עלה בידו לאתר את החשבוניות שהגשתן מבוקשת כעת. מכאן שהנימוק לבקשה הוא שהנתבעים ביקשו ממנו כביכול להציג את החשבוניות.

3.         לאחר שהנתבעים התנגדו לבקשה, והראו כי לא ביקשו כלל ועיקר מהתובע להציג את החשבוניות, אלא רק הצביעו על דבר חסרונן, שינה התובע טעמו ובתשובתו לתגובת הנתבעים הוא טוען כי מדובר בראיות הנחוצות להכרעה בתביעה, שכן הן יוכיחו את מעמדו כפרילנסר עת שימש כמרכז הקורס נשוא התובענה.

4.         אין מקום להעתר לבקשה. טעמו של דבר הוא שהבסיס המקורי לבקשה אינו יכול לעמוד, משום שהנתבעים לא ביקשו מהתובע להמציא את החשבוניות במועד מאוחר יותר, אלא רק הצביעו על העובדה שהן לא צורפו לתצהירו ועל כך שהתובע לא טרח לקיים בדיקה רצינית האם ניתן להשיגן.

            הטעם החדש של הבקשה- חשיבותן הנטענת של החשבוניות- אינו מספיק לשם התרת הגשתן, שכן אם אכן מדובר בראיות חשובות, צריך היה התובע לצרפן לתצהירו, דבר שלא עשה. התובע גם לא גילה את דבר קיומן של החשבוניות במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, בו אמור בעל דין להצהיר כי גילה את כל המסמכים לאחר שערך בדיקה ודרישה אחריהם.

            אין המדובר במסמכים שלא היו מעולם בחזקתו של התובע. לדבריו, הן אותרו בבית אשתו בנפרד, שם התגורר בטרם פרידתו ממנה. דבר לא מנע מהתובע לאתר את החשבוניות מבעוד מועד, ממש כפי שטרח ונהג לאחר תום שמיעת הראיות בתיק. אכן, הפרוצדורה אינה מיטת סדום, אך מאידך, כפי שנקבע בע"א 103/71 נורדיה נ' בכר , פ"ד כו(1) 320, 325:

" אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה "מיטת סדום", אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן"

            ראה גם רע"א  4690/08 ישיבת הר"ן בית מדרש גבוה לתלמוד נ' ישראל סגל , בעמ' 4  - פורסם בנבו.

            הכלל הוא שבעל דין חייב להגיש את ראיותיו כמיקשה אחת, ולא להגישן לשיעורין. החריג לכלל הוא כאשר בעל הדין לא ידע ולא יכול היה לדעת על קיומן של הראיות החסרות. יפים לענין זה הדברים שנאמרו בע"א  1548/96 זהבה לופו נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1999)  - פורסם בנבו:

" ככלל, ייטה בית המשפט להתיר לבעל-דין להביא ראיה להוכחת עובדה, שנטענה על-ידיו לפני הערכאה הראשונה, רק אם שוכנע שדבר קיומה של הראיה (שאמנם נראית כנחוצה להכרעה) נודע למבקש רק לאחר מתן פסק הדין ושאף בשקידה סבירה לא היה בידי המבקש לגלות את הראיה מבעוד מועד ולהביאה לפני בית המשפט שלדיון (ראו, לדוגמה, ע"א 82/88 שמואלי נ' קצב, פ"ד מו(4) 129, 134). גם תנאי זה אין המבקשת מקיימת. הלוא המבקשת מוחזקת כמי שבמועד הגשת התובענה ידעה - ולפחות יכולה היתה לברר - את כל העובדות המקימות לה עילה. אם נכונה טענתה, שהעובדות הצריכות להכרעה אינן אלו עליהן הסתמכה לפני הערכאה הראשונה, אלא העובדות להן היא טוענת עכשיו, היה בידה - וממילא היה עליה - לגייס מבעוד מועד ולהביא לפני בית המשפט המחוזי את הראיות הדרושות להוכחתן."

הדברים נאמרו אמנם בקשר להבאת ראיה בשלב הערעור, אך הגיונם חל גם בשלב הנוכחי: התובע ידע היטב על קיומן של החשבוניות, כבר בעת הגשת התביעה, אך לא פעל בשקידה לשם איתורן והצגתן. אם התובע סבור כי החשבוניות דרושות לו לשם הוכחת תביעתו, שומה היה עליו לחפשן כראוי ולאתרן מבעוד מועד, ולא רק כיום. העובדה שלא ניתן לייחס לתובע חוסר תום לב בקשר לאי ההגשה של החשבוניות קודם לכן, אינה מספיקה כדי להכשיר את הגשת החשבוניות באיחור כה רב.

5.         בשולי הדברים אציין כי התובע יוכל כמובן לטעון בסיכומיו שאיתר לאחר חקירתו את החשבוניות עליהן נחקר, כך שבמידה מסויימת ניטל העוקץ מעצם הצורך להגיש את החשבוניות כראיה.

6.         אשר על כן, הבקשה נדחית. התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

7.         התובע יגיש סיכומיו תוך שבעה ימים (הבקשה הוגשה ארבעה ימים בלבד לפני תום המועד המקורי שנקבע להגשת סיכומיו). הנתבעים יסכמו עד ליום 22.10.2008. זכות תשובה עד ליום 2.11.2008. תז"פ ביום 3.11.2008.

8.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג בסיון, תשס"ח (26 ביוני 2008), בהעדר הצדדים הנ"ל.                   

                                                                                                ________________

                                                                                                                 חגי ברנר, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: