החלטה בתיק א 59574/07

1.         לפני בקשה לתשלום תכוף.

2.         המבקשת, ילידת 1934, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 14/1/03. במהלך נסיעה באוטובוס נפלה ונחבלה בקרסול רגלה השמאלית.

3.         מומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעה העיקרית, פרופ' היים, קבע בחוות דעתו מיום 12/8/05 שלמבקשת נותרה נכות צמיתה בשעור של 30% בגין הפגיעה בקרסול רגל שמאל. המומחה קבע שאילו איבדה את טווח תנועות הקרסול אך היתה הולכת עם מגבלות היתה נכותה של המבקשת בשיעור 10% לפי סעיף 48 (3)א לתקנות המל"ל המתיחס להגבלה בטווח התנועות. ואולם, המבקשת לא השתקמה למרות ניסיונות השיקום ונשארה תלותית בכיסא גלגלים ולכן נכותה היא בשיעור 30% לפי סעיף 48(3)ג'.

4.         ביום 21/8/05 אושפזה המבקשת בעקבות זיהום סוער בשוק רגלה הימנית. היא נותחה והרופאים נאלצו לכרות את רגלה הימנית מעל הברך.

5.         המבקשת, בת 74, פגועה בשיעור 30% ברגלה השמאלית, וקטועת הגפה הימנית.

6.         לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמצבה של המבקשת היום מצריך טיפול וסיעוד בהיקף נרחב. הדברים עולים גם מחוות הדעת הרפואיות. המחלוקת העיקרית היא בשאלת הקשר הסיבתי בין קטיעת רגלה הימנית לבין תאונת הדרכים נשוא התביעה.

לטענת המשיבה, קטיעת הרגל היתה תוצאה של חידק אלים שתקף את המבקשת, ואין לה, לקטיעה, כל קשר לתאונת הדרכים שאירעה למעלה משנתיים קודם לכן ובה נפגעה המבקשת בקרסול רגלה השמאלית. לפיכך, ככל שנדרשת המבקשת להוצאות טיפול, סיעוד, ניידות וכיו"ב, הרי שאלה נדרשות כתוצאה מהמחלה שהובילה לקטיעת הרגל ולא בעקבות תאונת הדרכים, ולכן אין לפסוק לה תשלום תכוף.

המשיבה מפנה גם להוראות החוק על פיהן נועד הליך התשלום התכוף ליתן סעד מהיר על הוצאות שוטפות בשנתיים הראשונות של התאונה ולא מעבר לכך.

7.         להשלמת התמונה יצוין:

עד כה שולמו למבקשת תשלומים תכופים בסכום כולל של למעלה מ- 165,000 ש"ח.

זו הבקשה השביעית לתשלום תכוף שהגישה המבקשת.

התשלום האחרון שולם, מכוח הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לכיסוי ההוצאות וצורכי המחיה עד ליום 30.9.07.

תביעתה העיקרית של התובעת הוגשה בשנת 2004 והיא מתנהלת בבית משפט השלום כאן. לאחר כריתת הרגל הימנית מינה בית המשפט (כב' השופט חג' יחיא) את ד"ר גליה רהב, מומחית בתחום המחלות הזיהומיות, למתן חוות דעתה אודות הקשר הסיבתי בין התאונה לקטיעת הרגל.

הדיון בתביעה העיקרית התעכב מספר חודשים בעקבות בר"ע שהגישה המשיבה על ההחלטה למנות מומחה בתחום המחלות הזיהומיות.

חוות דעת המומחית ניתנה ביום 25.9.07.

8.         ב"כ המשיבה ויתרה על חקירת המבקשת על תצהירה שניתן בתמיכה לבקשה. בהיעדר חקירה, או סתירת האמור בתצהיר בראיות אחרות, יש לקבל את העובדות (להבדיל מהערכות) שבבסיס הבקשה.

9.         כאמור, סירובה של המשיבה להקדים למבקשת תשלום תכוף נוסף נובע בעיקר מהטענה להיעדר קשר סיבתי בין קטיעת הרגל הימנית לבין התאונה נשוא התביעה.           

במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, איני נדרשת להכריע ולקבוע ממצאים בעניין זה. עלי להשתכנע, בשלב זה, בזכאותה לכאורה של המבקשת לקבל תשלום תכוף בגין התאונה, ובעניין שבמחלוקת עלי להשתכנע שהוכח לכאורה הקשר הסיבתי בין כריתת הרגל לתאונה. 

10.        שוכנעתי שזכאותה של המבקשת הוכחה במידה הנדרשת לקבלת בקשתה לתשלום תכוף. בחוות-דעתה ניתחה המומחית ד"ר רהב את התפתחות המחלה הזיהומית ברגלה של המבקשת, וחיוותה דעתה שזו נגרמה בעקבות חבלה שנחבלה ברגלה הימנית מכסא הגלגלים מספר ימים קודם לאשפוזה. המומחית ציינה שהקשר בין חבלה קהה לעור ולשריר לבין התפתחות הזיהום ידוע, ושנמצאה שכיחות גבוהה של התפתחות הזיהום במוסדות סיעודיים המצביעה על כך שאוכלוסיה זו נמצאת בסיכון גבוה ובהחלט ייתכן שמקורו של סיכון זה בנטייתה לטראומות תכופות מתנועתיות בכיסא גלגלים וכיו"ב. לסיכום, קבעה המומחית כי: "גב' מיכלוביץ' פתחה NECROTIZING  FASCITIS   רגלה הימנית שהביא לכריתת הרגל עד מעל הברך. מאחר שהיתה חבלה ברגלה מכיסא הגלגלים, ולאור הקשר הברור  בין טראומה חודרת או קהה לבין התפתחות NF , סביר ביותר להניח כי אותה חבלה היוותה את מקור החדירה של החיידק שגרם לה נזק כה קשה". לא נעלם מעיני המומחית שאין תיעוד המצביע על חבלה מכיסא הגלגלים ובהקשר זה ציינה: "הנני מודעת לעובדה כי אין עדות כתובה לחבלה מכיסא הגלגלים, אך באשפוז כה סוער ודרמטי אין פלא שגם המשפחה וגם הצוות הרפואי השמיט פרט זה שנראה לא חשוב באותה עת".