החלטה בתיק א 59136/03

 בפני בקשת הנתבע למתן צו לעיון במסמך, ומתן תשובות לשאלון.

רקע:

התביעה העיקרית הוגשה ביום 25.9.03 בגין הסך של 191,415 ש"ח. על פי הנטען בכתב התביעה הקימו הצדדים חברה משותפת בשם "קי אנד בי,  סי אנד בי, (2001) בע"מ". (להלן "החברה").

העסקים המשותפים לא צלחו, ולטענת התובע, הנתבע הותיר אותו שקוע בחובות לנושים שונים, בגין נכסי החברה. ראה סעיף 12 לכתב התביעה. מכאן התביעה.

הנתבע מצידו, מתגונן כנגד התביעה וטען כי התובע פעל בחוסר תום לב לאורך כל ההתקשרות עמו. גם הסכם ההיפרדות ביניהם, היה נגוע מצידו, היה נגוע מצד התובע בחוסר תום לב. הנתבע טוען כי הוא לא ערב לחובות החברה בהסכם מיום 14.1.03, לא התחייב אישית כלפי התובע ולא קיבל מעולם כל דרישה או בקשה לפרעון החובות הנזכרים בכתב התביעה.

הבקשה לעיון במסמך:

הנתבע ביקש מן התובע לעיין במסמך שהוא הסכם ההתקשרות "כפר השעשועים" אשר נזכר בתצהיר התשובה לשאלון שערך התובע. לגירסתו של הנתבע, מדובר במסמך רלבנטי לתביעה. לדידו, על פי כתב ההגנה, החברה עמדה לשלב בקהל לקוחותיה, את רשת הענק "כפר השעשועים" וכי התובע  "גזל" ממנה לקוחה חשובה זו, לאחר הסכם ההיפרדות.

הנתבע הוסיף כי נתגלה לו, שהתובע התקשר בעצמו עם רשת הענק "כפר השעשועים והוא מבקש לבחון את הסדרי ההתקשרות של התובע עם כפר השעשועים לצורך העלאת טענת קיזוז.

הנתבע מפנה בעניין זה לסעיף 17 לכתב הגנתו, שם הועלתה טענת  קיזוז וכן לסעיף 4 לכתב הגנתו שם טען כנגד התובע טענות של הטעיה ותרמית.

התובע מצידו סבר כי המסמך המבוקש אינו רלבנטי בתביעה זו, אם כי תגובה מסודרת בנושא זה לא הונחה על שולחני.

לא ראיתי לנכון להמתין לתגובת התובע בסוגיה זו, שכן מעיון בבקשה עצמה ומכתבי הטענות, נחה דעתי כי אין מקום להענות לבקשה.

אינני רואה במסמך זה רלבנטיות לתובענה הנוכחית. התובענה הנוכחית עוסקת רובה ככולה בטענות התובע כי הנתבע הותיר אותו שקוע בחובות בגין החברה המשותפת במסגרתה פעלו שני הצדדים.

לעומת זאת, המסמך המבוקש הוא מסמך הנוגע להתקשרויות עיסקיות של התובע עם גופים מסחריים חיצוניים, במקרה זה רשת כפר השעשועים, וזאת לאחר שדרכי שני הצדדים כבר נפרדו.

בנסיבות אלה דרישותיו של הנתבע לקבל לידו את המסמך הנ"ל, אינן נוגעות כלל ועיקר לעניינים הרלבנטיים הנדונים בתובענה זו שהם הסכם ההיפרדות בין הצדדים והחובות שנותרו לאחר מכן, אם נותרו, על שכם מי נותרו, ומהי החלוקה הנכונה של מצבת החובות בין השותפים לשעבר.

הנמקותיו של הנתבע, כי המסמך הנ"ל נחוץ לו, כדי לבסס את דמותו של התובע כחסר מהימנות (סעיף 4 לכתב ההגנה), הן דחוקות מידי.

טענת מהימנות, או העדר מהימנות, היא סל רחב מאוד, אך לא ניתן להכניס בו מכל הבא ליד. לא ניתן לדרוש במסגרתו, עיון במסמך המהווה התקשרות מסחרית של התובע לאחר שכבר התנתק מהקשר המקצועי עם הנתבע.

גם גירסתו של הנתבע כי המסמך נחוץ לו כדי לבסס טענת קיזוז (סעיף 17 לכתב ההגנה), אינה מקובלת עלי. טענת קיזוז היא טענה שיש לפרטה "ברחל בתך הקטנה". זו אינה טענה שאפשר לעלות כלאחר יד, ולחפש את הביסוס לה לאחר מכן.

בהקשר זה יש לבדוק את זכות הקיזוז על פי הוראות סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי תשל"ג - 1973). על פי סעיף קטן א' שם, חיובים כספיים שצדדים חיבים זה לזה מתוך עיסקה אחת ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו.