החלטה בתיק א 59029/04

1.       לפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

2.       ביום 7.9.04 הגיש התובע תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 20.5.01.

3.       כעת, ובטרם נתקיימו דיונים במעמד הצדדים, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו.

4.       תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

5.       התובע נבדק על ידי שני מומחים מוסכמים, ד"ר צ'צ'יק, בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 7.5% ופרופ' ארגוב, בתחום הנוירולוגיה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10%, כן נדרש התובע לאבחון נוירופסיכולוגי אצל ד"ר רפפורט.

6.       לטענת התובע, "...מאז התאונה הינו מתקשה בתפקוד וסובל ממצב נפשי ירוד ביותר הפוגע בתפקודו וגורם לו תחושה של תסכול, ירידה בערך העצמי, שמחת חיים ירודה ופגיעה ותסכול בהתמודדות עם קשייו הקוגנטיביים".

בהמשך טוען התובע כי "...הינו מגיש בקשתו רק בשלב זה מאחר ולמרות שהינו במצב נפשי שכזה מאז התאונה וכתוצאה הימנה, רק בפגישתו עם ד"ר רפפורט הובא לתשומת לבו כי מדובר בבעיה במישור הנפשי וכי רצוי שיקבל טיפול בתחום".

כן צרף התובע תצהיר בתמיכה לבקשתו לפיו, "בהתאם לבקשתו של פרופ' ארגוב פניתי לד"ר רפפורט לצורך אבחון נוירופסיכולוגי. במהלך הבדיקה עלה הנושא של המצב הנפשי בו הנני נמצא מאז התאונה... בבדיקה זו הובא לתשומת לבי לראשונה כי המצב הנפשי בו הנני נמצא אינו כשורה וד"ר רפפורט המליצה לי לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי בתחום הנפשי".

7.       הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לשיטתן, "... הלכה פסוקה היא שבית המשפט לא נוהג לפסוק לטובת התובע סעד, שאותו הוא לא ביקש בכתב התביעה ובתיק זה אין חולק, כי המבקש לא עתר למינוי מומחה בתחום הנפשי יחד עם הגשת התביעה כך שגם מחמת טעם זה, אין מקום להיעתר לבקשתו לתיקון כתב התביעה בשלב כה מאוחר ובחלוף למעלה משנה וחצי מיום הגשת תביעתו...".

            דיון

8.       בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן: "התקנות"); הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

9.        כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559).

10.   במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט. 

11.   לפיכך ומשלא יגרם כל עוול לנתבעת, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש, עם זאת בנסיבות העניין, בשלב המקדמי בו מצוי התיק לא מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות. 

12.   כעת, ומשהתרתי תיקון כתב התביעה כמבוקש, אני מוצא מקום לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

13.   התובע צרף לבקשתו את המסמכים הרפואיים אשר צורפו לתיק בית המשפט לרבות תיק האורטופדי והתיק הנוירולוגי. כן צורפו חוות דעת המומחים הרפואיים המוסכמים, שאלות ההבהרה והתשובות מטעם פרופ' ארגוב.

14.   לתובע כאמור מונה מומחה בתחום הנוירולוגיה, פרופ' ארגוב, אשר קבע בחוות דעתו  כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% וזאת מבלי קשר לנכות נפשית נוספת.

כן נדרש התובע לעמוד למבחנים נוירופסיכולוגים, אצל ד"ר רפפורט, אשר מהם עולה כי ניתן היה להתרשם כי התובע סובל ממצב רוח ירוד עם גוון דיכאוני.

בהמשך שוגרו לפרופ' ארגוב שאלות הבהרה מטעם ב"כ התובע, אשר זו לשונה של אחת מהן, "בחוות דעתך ציינת כי הנכות שהענקת לתובע הינה מבלי קשר לנכות נפשית נוספת- לאור ממצאיה של ד"ר רפפורט לעניין מצבו הנפשי של התובע ... הנך ממליץ ו/או הנך סבור כי יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף לבדיקתו של התובע בתחום הפסיכיאטרי?...".