החלטה בתיק א 58770/05

עניינה של החלטה זו היא בשתי בקשות למתן רשות להתגונן שהוגשו בתיק מס' 58772/05, בו הנתבע הוא רפאל טל (להלן: "רפאל") בעל חשבון בסניף הבנק התובע בהרצליה (להלן: "הבנק") ובתיק מס' 58770/05 בו הנתבעים הם עמית טל (להלן: "עמית") בנו של רפאל, כבעל חשבון נוסף, ושל רפאל כערב לחובו של טל (להלן יקראו החשבונות נשוא התביעות כ"החשבונות הפרטיים").

התביעות הוגשו על ידי הבנק ב"סדר דין מקוצר" בגין יתרות החוב שהצטברו  בחשבונות הנ"ל. בבקשותיהם למתן רשות להתגונן אין הנתבעים הנ"ל מעלים טענות כנגד גובה החוב בחשבונות הפרטיים  וחישובו. בדיון הוסכם כי  החייב העיקרי בשני החשבונות הפרטיים הוא בעצם רפאל וכי דינו של עמית, לכל דבר ועניין יהיה, לעניין החוב בחשבון שנפתח על שמו, כדינו של רפאל והבקשות למתן רשות להתגונן נדונו במאוחד (עמ' 5 לפרוטוקול).

טענותיו של רפאל, בקצירת האומר, היא שהחשבונות הפרטיים נפתחו כ"חשבונות גישור" לצורך ביצוע תשלומים מסוימים עבור חברות שבבעלותו ו/או ניהולו, חברת אלירף בע"מ (להלן: "אלירף") וחברת ט.א. השקעות ושיווק בע"מ (להלן: "חברת טא") וכי עם קבלת כספים בחשבונות החברות הנ"ל היה על הבנק להעביר כספים מחשבונות החברות אל החשבונות הפרטיים על מנת לסגור את החוב שנוצר בחשבונות הפרטיים ולסגור את החשבונות הפרטיים וזו גם ההוראה שניתנה לבנק.

בנתון לכך בוצעו בחשבון אלירף הפקדה בסכום של -.2,000,000 ש"ח, ביום 21.2.02, הפקדה נוספת בסכום של -.265,340 ש"ח ביום 26.6.02 (להלן: "ההפקדה השניה") וכן בוצעה הפקדה בסכום של -.374,820 ש"ח  בחשבון חברת טא (להלן: "הפקדת טא") כפי העולה מדפי החשבון של החברות הנ"ל שצורפו לתצהיר רפאל (להלן: "דפי החשבון").

הבנק לא ביצע את המוטל עליו, לפי רפאל, מסיבותיו שלו, וכך נותר חוב בחשבונות הפרטיים, חוב שעליו לא ידע רפאל דבר ואשר לגישתו, לא היה צריך להיווצר.

טענותיו של רפאל הן בגדר "הגנת בדים" וניתן לדחותן כבר בשלב זה של הדיון כטענות שנסתרות על פניהן בחלקן אפילו מתוך המסמכים שצורפו על ידי רפאל עצמו [ על דחייתה של בקשת רשות להתגונן בהיותה "הגנת בדים" ראה לדוגמא: ע"א 1226/91 יעקב קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ, פד"י מו4 עמ' 193; ע"א 356/85 משה מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"י מא3 עמ' 319 ].

כפי שניתן לראות בדף החשבון של חברת טא, הפקדת טא נעשתה ביום 15.1.01, מועד שהוא מוקדם לפתיחת החשבונות הפרטיים בזמן שבין ששה לעשרה חודשים ותמהני כיצד יכול היה רפאל להפקיד כספים בחשבון חברת טא, בתוספת מתן הוראות להעבירם, או את חלקם, לכיסוי חובות בחשבונות שטרם באו לעולם באותה עת.

יתר על כן, כפי שניתן לראות בדפי החשבון של אלירף, ההפקדות הנ"ל נעשו לצורך כיסוי ייתרת חובה בחשבון אלירף; לא נותרו כספים באותו חשבון שניתן יהיה להעבירם לחשבונות הפרטיים לאחר אותן הפקדות.

לפי דף החשבון של אלירף, היה גובה החוב של החברה הנ"ל בעת ביצוע ההפקדה השניה עולה על סכום ההפקדה הנ"ל, אלא שהבנק הגיע לידי הסדר פשרה עם אלירף לפיה די יהיה באותו תשלום, יחד עם תשלום נוסף בגובה של -.67,500 ש"ח  על מנת לחסל את חובה של אלירף לבנק (מוצג במ/4; להלן: "הסדר אלירף"); עולה מאותו דף חשבון שסכום הנ"ל אכן הופקד וחוב אלירף חוסל.

בדיון בפני הסתייג רפאל מהסדר אלירף בטענה שהוא אינו חתום עליו (באופן אישי) וכי הוא לא חתם גם בשם אלירף, וכביכול ההסדר הנ"ל אינו מחייב את אלירף (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון שורות 1 עד 3).

בסיכומי טענות הנתבעים, הפך הסדר אלירף, שאינו מוזכר כחלק מהגנת הנתבעים בבקשותיהם למתן רשות להתגונן, להיות עמוד פינה כאשר הם מנסים ללמוד ממנו, תוך מתן פרשנות לניסוחו, כאילו יש בו כדי לסגור את החוב בחשבונות הפרטיים גם כן (סעיפים 11 עד 19 לסיכומי טענות הנתבעים).

איני רואה צורך להידרש למלוא ההנמקות השוללות "פרשנות" זו; די בכך שלאחר חתימתו של ההסדר  (שמועדו הוא 14.7.02 ולא 14.2.02 כפי טענת הבנק בסעיף 26.1 לסיכומי טענותיו, וראה, למשל סעיף 2.א להסדר אלירף), נחתם הסכם נוסף, במ/3, ביום 24.9.02, שנושאו הוא אחד משני החשבונות הפרטיים, קרי החשבון בו עמית הוא הבעלים ורפאל הערב, וכריתתו של אותו הסכם, שמטרתו להסדיר את החוב הנ"ל, אינה מתיישבת כלל עם הטענה לפיה הסדר אלירף חיסל גם את החובות בחשבונות הפרטיים.

הסכם מאוחר זה יש בו להצביע כי טענתו של רפאל, על כך שלא היה מודע כלל לקיומם של החובות בחשבונות הפרטיים (סעיף 21 לתצהירו) גם היא טענה שיקרית, מבלי שאראה צורך להתייחס למכתבים שנשלחו לרפאל על ידי הבנק ואשר קבלתם הוכחשה על ידיו הכחשה שהסתברה, לפחות חלקית,  כבלתי נכונה.

העולה מכל האמור לעיל הוא שאני דוחה את הבקשות למתן רשות להתגונן בשני התיקים הנ"ל ומחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות הבנק, לרבות שכ"ט עו"ד בבקשות אלו, בסכום כולל של -.10,000 ש"ח ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה בלשכתי,  היום כ"ה בתשרי, תשס"ז (17 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: