החלטה בתיק א 5853/04

1.         התובע הגיש כתב תביעה מקורי ביום 7/3/04 וכתב תביעה מתוקן ביום 21/1/05, בין היתר כנגד, מדינת ישראל- משרד התחבורה - מ.ע.צ, בגין נזקי הצפה שנגרמו לביתו ומחסנו, בשל רשלנות נטענת שלה ושל יתר הנתבעים.

2.         ביום 7/3/06 מונה מר גדעון קרול, כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן : "המומחה").

3.         ביום 12/12/06  הגישה מדינת ישראל - משרד התחבורה - מ.ע.צ, הודעה מתוקנת, כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מרכזי, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה הגליל ורשות הניקוז - גליל מערבי.

4.         בדיון שהתקיים ביום 31/5/07, לאחר הגשת חוו"ד המומחה, בקש ב"כ התובע לתקן את כתב התביעה ולצרף את צדדי ג' 1-2 כנתבעים, לאור  האמור בחוו"ד.

5.         צד ג' 2 מתנגד לצירוף זה, מהנימוקים הבאים:

א.         התובע מעולם לא בקש לצרף את הוועדה המקומית, הגם שבעבר הגיש כתב תביעה מתוקן, ולא פרט מהן טענותיו, ככל שיש כנגד הוועדה. הנימוק "לאור חוו"ד המומחה", אינו מספיק לתיקון כתב התביעה.

ב.         הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב, מנומקת ונתמכת בתצהיר.

ג.          מכוח הוראות התקנות בנדון, מטעמי דין וצדק, לרבות השלב בו צורפה הוודעה המקומית כצד ג', אין להיענות לבקשה.

לחילופין, במידה שביהמ"ש יתיר את הצירוף האמור, הרי שיהיה זה בכפוף לפסיקת הוצאות.

6.         ב"כ צד ג'1 התנגדה  לצירוף המבוקש כבר במסגרת הדיון שהתקיים ביום 31/5/07.

דיון

7.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי, דין הבקשה להתקבל.

8.         אקדים ואומר כי, תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : "התקנות"), קובעת למעשה הסדר בו בעל דין רשאי,   תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת. היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום". למעשה התובע היה רשאי בלא נטילת רשות לתקן את כתב טענותיו. משלא ברור אימתי בדיוק הומצאה לתובע חוו"ד, מפנה אני את הצדדים לתקנה זו, רק בצריך עיון. 

9.         לגופו של עניין, מכוח תקנה 24 לתקנות, בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט, לבקשת בעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כנתבע כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

לאור קביעת המומחה בחוו"ד,  בדבר  חלקן של הוועדות המקומיות, באחריות לקרות הנזקים, יש מקום לצירופן כנתבעים בתיק, שאם לא כן, לא יוכרעו כל השאלות השנויות במחלוקת, והחשש שתפתח חזית נוספת נפרדת של התובע כנגד צדדים אלו. משהמומחה מטעם ביהמ"ש, משמש כזרועו הארוכה, לא בנקל ביהמ"ש יסתור את קביעותיו, ועל-כן ישנה חשיבות לצירוף, האמור. 

עם זאת, צירוף צדדי ג' כפוף לפסיקת הוצאות לחובת התובע, שכן כבר ביום 7/3/06, עו"ד אלמוג, ב"כ נתבעת 4, הודיע כי, במידה והוועדה המקומית נתנה את היתר הבנייה יהיה בכוונתם להגיש הודעת צד ג' כנגדה. ואף בהחלטת מינויו של המומחה באותו יום, הפנתי את תשומת ליבו כי בדעת המדינה להגיש הודעת צד ג' כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אשר לכאורה נתנה את ההיתר לבנות את בית התובע בתוך הערוץ. בנסיבות האמורות היה מצופה מהתובע, לבקש את צירופן של צדדי ג' 1-2 כנתבעות בשלב זה, ולא להמתין עד לקביעות המומחה.

סיכומו של דבר

10.        אני מתירה את צירוף צדדי ג'1-2 כנתבעים בתיק.

11.        כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 21 יום.

12.        כתב הגנה מתוקן 30 יום לאחר מכן.

13.        התובע ישלם לצדדי ג' 1-2 הוצאות בקשה זו, על-סך 2,500 ש"ח, כל אחת.