החלטה בתיק א 58369/06

1.                  תחילת ההליך בתביעה בסדר דין מקוצר על סך 34,299 ש"ח, שהגיש המשיב כנגד המבקשים.

המבקשים הגישו בקשה לגילוי מסמכים ולמתן ארכה להגשת הבר"ל, בש"א 180479/06, בה ניתנו מס' החלטות של כב' הרשמת עפרון, בינתיים ובהעדר החלטה סופית בעניין המסמכים הוגשה הבר"ל, בש"א 182111/06 שדיון בה התקיים בפניי והחלטתי שיש מקום לקיים דיון לגופו, וכאשר כל צד יוכל להתייחס לשאלת המסמכים המבוקשים שטרם הוכרע.

2.        באשר למסמכים ממכתב ב"כ המבקשים שצורף לבקשה בעניין, עולה שמדובר בדרישה גורפת לקבל 12 סוגי מסמכים, כדפי בנק, דוחות סולמות ריבית, ואח', ולכל תקופת פעילות החשבון.

           מההתכתבות שבין הצדדים עולה שהמשיב התנגד לדרישה הגורפת וציין שמסמכים קונקרטיים יהיה מוכן להעביר וכנגד תשלום עמלת איחזור של כ-18 ש"ח לדף, ההתכתבות בעניין בין הצדדים נמשכה, ובינתיים כאמור הוגשה הבר"ל, ואף נדונה כאמור לעיל.

3.        בבר"ל טוענים המבקשים כי הגנתם חסרה, ונוכח העדר מסמכים למרות דרישה, נטען כי הבנק כיבד שיק על סך של כ-38,000 ש"ח למרות כוונה מקורית של הבנק, ואף הוראה שניתנה לו על ידי המבקש 2, שלא לכבדו. משום כך נוצרה יתרת חוב בחשבון, שמאז 25.6.06, לא נובעת מפעילות עסקית רגילה בחשבון, אלא מהפסקת מתן אשראי לחשבון על ידי הבנק, ואי כיבוד כל שיק שהגיע, ותוך גרימת נזק למבקשים. נטען שהמבקש 2 הוחתם בניגוד לדין על ערבות לא מוגבלת לחובות המבקשת 1, מבלי שניתן לו הסבר בדבר המהות, הנפקות, והתוצאות המשפטיות הנובעות ממנה.

4.        בדיון נחקר המצהיר בעניין השיק ששולם בניגוד להוראתו, לטענתו. ונשאל מדוע לא מסר טופס הוראת ביטול, והשיב שביקש להחזיר את השיק מחוסר כיסוי, וכפי שהמשיב התכוון לעשות מלכתחילה. המצהיר עמד על זכותו לאי פרעון השיק, כאשר זכותו להעדיף לעמוד בעניין זה מול הספק שקיבל השיק, ולא מול הבנק.

5.        ב"כ המבקש בסיכומו טוען שהטענות בבר"ל לא נסתרו, שלו המשיב היה מנהל החשבון כפי ההוראות שקיבל, לא היתה נותרת יתרת חוב. שהתנגדות המשיב בקשר לשיק נשוא המחלוקת, מלמד על הצורך לבדוק את דרך ניהול החשבון על ידי המשיב, למן פתיחתו, תוך העברת המסמכים המתאימים למומחים לדבר, נטען שדי באי גילוי המסמכים לזכות במתן הרשות.

           ב"כ המשיב סבור שיש לדחות את הבקשות. לטעמו, בשום מקום לא נטען כי סגנית המנהל אישרה שלא תשלם השיק שבמחלוקת, מחד, ומאידך, המבקש לא דאג למסור הוראת ביטול לשיק ועל טופס מתאים, נטען שגם למבקש היה אינטרס שהשיק יכובד, ואף ביקש זאת לדבריו בשלב ראשון כמתואר בתצהירו, ובכל מקרה לא נגרם לו נזק, שכן שולם חובו לספק שאחז בשיק, באשר למסמכים, נטען שאופי הדרישה הגורפת מחד, והיעדר טענות קונקרטיות מאידך, מלמד שאין טענות אמיתיות, אלא רצון לדוג טענות מן המסמכים לאחר שיימסרו.

6.        אני מחליט לדחות את הבקשות, הן בעניין המסמכים, והן בטענות הבר"ל לגופן. לא ראיתי מקום לקבוע בנסיבות כאן שהיעדר העברת המסמכים, מזכה באופן אוטומטי ברשות להגן. טענות המבקש לעניין העדר חבות שלו ושל הנתבעת ובשל ניהול לקוי של החשבון, ו/או נסיבות חתימת הערבות, הינן כלליות סתומות נעדרת פירוט מינימלי, ולעניין הערבות מנוגדת אף למסמכים שצירף המשיב לתביעתו, לגבי היות המבקש ערב, שאינו ערב יחיד.

           אין בבקשה לעניין המסמכים, ו/או הבר"ל תשתית עובדתית מינימלית לעניין חיובים שגויים ופסולים בחשבון, משכך לא נראה שזה המקום להחיל את ההלכה שהיעדר מסמכים לאחר דרישה, מזכה במתן הרשות להגן.

7.        לגבי הטענה לגופה, איני מקבל שהמבקש רשאי להורות על החזר השיק מסיבת נל"מ, או כי היה פטור במקרה זה למסור טופס הוראת ביטול בקשר לשיק שבמחלוקת. גם לפי הבר"ל המבקש הוא שבתחילה עמד ודרש את פרעון השיק, ואף ניסה להציע העמדת בטוחות נוספות לצורך כך. משכך ועל מנת שהדברים יהיו בהירים, היה הכרח למסור הוראת ביטול, כנדרש על פי תנאי ניהול החשבון, ולא להסתפק באמירה שאין לשלם השיק או יש להחזירו מחוסר כיסוי. בעניין זה לבנק שיקול דעת, וראשי לפרוע השיק ולדרוש פרעונו מבעל החשבון - והערב לו.

8.        נוכח האמור, לא ראיתי שלמבקש הגנה אפשרית כנגד התביעה. בקשותיו נדחות והמשיב זכאי לפסק דין לפי התביעה, ובצירוף הוצאות בגין מסירה ככל שהיתה, אגרה, שכר טרחה לפי התאריך המינימלי המומלץ ולפי סכום התביעה, בצירוף סך 1000 ש"ח + מע"מ הוצאות הדיון מיום 15.1.07, ניתן לצרף פסיקתה לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג בתמוז, תשס"ז (29 ביוני 2007), בהיעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: