החלטה בתיק א 56918/05

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, בטענה שהתביעה הוגשה בטרם הגיעו אל התובע כל המסמכים מחו"ל, הנדרשים להוכיח את תביעתו.

נוכח מצב בריאותו של המשיב, הסובל ממחלה ממארת, הזדרז המבקש בהגשת תביעתו החלקית.

בינתיים הגיעו המסמכים הדרושים שלהם המתין. בנסיבות אלה מבקש לתקן את תביעתו.

לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות, כיוון שהמבקש לא הצביע בבקשתו על עילה ו/או כל טעם ראוי.

המבקש, עו"ד במקצועו, הגיש את תביעתו בסדר דין מהיר, אשר מחייבו לפרט בכתב התביעה את טיעוניו, לצרף תצהיר לאימות העובדות ולצרף אסמכתאות. המבקש לא עשה כנדרש ואף לא פירט  כיצד חושב סכום התביעה.

המבקש מבקש "לערוך מקצה שיפורים" בתביעתו הנעדרת כל עילה.

המבקש עותר להעמיד את תביעתו על סך 292,833 ש"ח שאינו מתאים להליך סדר דין מהיר.

מדובר בתביעה חדשה לגמרי. המסמכים החדשים לכאורה שהגיעו מחו"ל אינם חדשים, מדובר במסמכים משנים  2003-2004.

דיון

העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120). סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.  

מלשון תקנה זו עולה, שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.

רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהגות בעלי הדין טרם הגשת בקשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשת בקשת התיקון (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490;  ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214).

"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות.לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש"

המבקש טוען, כי עקב מחלתו של המשיב, הזדרז בהגשת תביעתו החלקית. בינתיים הגיעו המסמכים הדרושים לו לתיקון כתב התביעה.

המשיב בתשובתו טוען, כי המבקש נוהג בחוסר תום לב ואין בתביעתו כל עילה. המבקש, עו"ד בתפקידו, אמור לדעת את הנדרש ממנו בהגשת תביעה בסדר דין מהיר. המבקש לא פירט את תביעתו, לא הגיש כל מסמכים ואף לא צירף תצהיר לתביעתו כנדרש.

המבקש השתמש בטיעון "כי נוכח מצב בריאותו המיוחד של הנתבע - הסובל ממחלה ממארת - הזדרז בהגשת תביעתו". טיעון זה, אין בו כל תרומה ליעילות ההליך המשפטי שבפניי ויש בו משום נסיון להאחז במצבו הבריאותי של המשיב.