החלטה בתיק א 55008/04

רקע:

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

התביעה הוגשה ביום 12.8.04 בגין הסך של 242,821 ש"ח.

בכתב התביעה המקורי טענה התובעת, כי רכשה רכב מסחרי חדש מתוצרת פיאט דוקאטו אשר נמצא רווי תקלות, כמפורט בכתב התביעה.

התובעת דרשה פיצוי על נזקיה, אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות, שכר טירחת מומחה, עוגמת נפש, כעסים ועלות רכישת הרכב.

הנתבעת מצידה, התגוננה עניינית כנגד התביעה וגרסה, כי כתב התביעה מופרך ומוגזם.

התקיימה ישיבה ראשונה ביום 8.3.05 כאשר הבש"א הנוכחית אשר הוגשה ביום 14.2.05 היתה כבר לנגד עיני הצדדים והם היו מודעים לה.

הבקשה:

התובעת עותרת לתיקון כתב התביעה.

לדידה, כתב התביעה נסב על תקלות ברכב וליקויים שעדיין קיימים בו, כאשר המשיבה לא היתה מסוגלת לתקנם על אף כל הנסיונות.

לאחר הגשת כתב התביעה, התגלו ברכב ליקויים נוספים ולכן פנתה המבקשת למוסך מורשה שיבצע ברכב את התיקונים הנדרשים.

לפיכך, טוענת התובעת , כי נוצרו נזקים נוספים והיא מבקשת לעדכן את כתב התביעה בנזקים הנוספים הללו שהתגבשו לאחר הגשתה של התביעה.

מדובר בתוספת סכום פיצוי של 3,741 ש"ח.

הנתבעת מצידה, התנגדה לתיקון המבוקש.

לגירסתה הבקשה לא מפורטת דייה  ולחילופין, היא מחוסרת תום לב.

הנתבעת  מצביעה על כך שהעתירות הן חלופיות.

מצד אחד, בסעיף 23א' לכתב התביעה, דרשה התובעת את ביטול עיסקת רכישת הרכב.

מצד שני, היא דורשת הוצאות בשל עלויות הטיפול ברכב ונסיונות הנתבעת לתקן את הרכב במסגרת חוזה האחריות התקף.

הנתבעת ביקשה לחקור את המצהיר מר יוסף קוניקוב אשר תצהירו תמך בבש"א.