החלטה בתיק א 54774/07

בפני בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש") להורות לנתבעות (להלן: "המשיבות") לגלות את דוחות החקירה שביצעו בקשר עם התאונה נשוא התביעה.         

עסקינן בתביעה אשר הגיש המבקש ביום 11.9.07 בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעות וכתוצאה ממנה.           

לטענת המבקש, יש להורות למשיבות לגלות את דוחות החקירה שערכו וזאת כחלק מן החובה לנהל את המשפט "בקלפים גלויים".          

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, דוחות החקירה אשר גילויים מתבקש הינם בבחינת מסמכים אשר הוכנו לקראת המשפט ומשכך חסויים הם ואין להורות על גילויים.

דיון

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי שכן ביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת וגילוי המסמכים משרת מטרה זו.

יחד עם זאת, התכלית העומדת מאחורי גילוי המסמכים אינה אבסולוטית ויש לאזן בין התכלית של גילוי האמת לבין ערכים נוספים הראויים להגנה וכפי שנקבע ברע"א 5806/06, עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו (פורסם בנבו):

"נקודת המוצא של ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. מדובר בערך מרכזי בכל שיטת משפט נאורה. חשיפת האמת היא תנאי לעשיית הצדק (ראו: פרשת גלעד, בעמ' 523 - 524. ראו גם: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 7705/03 דרור נ' פניני, תק-על 2003(3) 2609 (2003)). עם זאת, יש לאזן את התכלית של גילוי האמת עם ערכים אחרים, הראויים אף הם להגנה. החסיונות השונים משקפים איזון כזה. הם באים להגן על אינטרסים חשובים תוך ויתור אפשרי מסוים על גילוי האמת. נקודת שיווי המשקל נקבעת בהתאם למשקלם היחסי של הערכים המתחרים. .."

אחד מן החסיונות המוכרים במשפט הישראלי הוא החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת המשפט.

ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, תק-על 2006(2) 4466 (2006), שב בית המשפט העליון והתייחס לתכליות המונחות ביסוד החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט וכדברי כב' השופטת פרוקצ'ה:

"הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון. 'חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו'... מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני... הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו במובן הרחב והכולל של מושג זה..."

על פי ההלכה הפסוקה מסמכים אשר נערכו כהכנה לקראת משפט נהנים מחיסיון כאשר בבסיס חיסיון זה עומד הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט כשהוא חופשי מהחשש כי הכנתו תיחשף בפני יריבו. לפיכך, ומשדוחות החקירה הינם בבחינת מסמכים שנערכו לקראת ההליך המשפטי, לא מצאתי לנכון להורות, לפחות בשלב זה, על עיון במסמכים אלה.           

אמנם, התובע הודיע כי אין בכוונתו לזמן עדים נוספים בשאלת החבות למעט התובע שהגיש תצהיר עדות ראשית, אולם אין די בכך על מנת להורות על חשיפת הדוחות. זכותן של הנתבעות לערוך חקירות ולא מוטלת עליהן כל חובה שבדין להציגן בפני התובע או בא כוחה בין לפני שמיעת ראיותיו ובין לאחריה וכל זאת בכפוף להלכה הפסוקה. הנתבעות זכאיות שלא להגיש ראיות בשאלת החבות או להגיש כל ראיה שיחפצו , כפוף לדין. עצם ביצוע חקירה אין די בו על מנת להורות על העמדת ממצאיה לעיון תובע.

במקרה דנן, הנתבעות אף הצהירו כי לא נגבתה מהתובע הודעה שכן החקירה בוצעה לאחר שהתובע עזב את הארץ.

לפיכך  הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח לצדדים העתק החלטתי זו.

ניתנה היום 27 ביוני, 2008 (כ"ד בסיון תשס"ח) בהעדר הצדדים

________________

יחזקאל הראל , שופט