החלטה בתיק א 545/07

א. הרקע

1.       התובע מס' 1, יליד שנת 2001, נפגע בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 20.8.2006, ובתביעתו עותר הוא לכך שהנתבעים יחוייבו לפצותו עבור נזקי הגוף שנגרמו לו.

2.       פגיעתו של התובע מס' 1 הייתה פגיעה רב מערכתית. מיד לאחר התאונה הובהל התובע מס' 1 לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, ולאחר מכן (בתאריך 10.9.2006) הועבר לבית החולים לוינשטיין ברעננה.

          כיום סובל התובע מס' 1 מפגימות שונות בגופו, והעיקרית שבהן היא המפירזיס בפלג גופו השמאלי.

3.       עניינה של החלטה זו, בטענת הנתבעים להעדר סמכות מקומית ובבקשת התובעים למינוי מומחים רפואיים.

ב. סמכות מקומית

4.       בפתח כתב הגנתם טענו הנתבעים כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתביעה, ועל טענתם זו חזרו בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בתאריך 25.2.2008.

5.       כעולה מהחומר שלפני, התובעים מתגוררים בבאר שבע, התאונה אירעה בבאר שבע, ואף הנתבע מס' 1 שנהג במכונית הפוגעת מתגורר בבאר שבע.

          מטעמים השמורים עמו, בחר בא כוח התובע מס' 1 להגיש את התביעה דווקא לבית המשפט המחוזי בחיפה, ומטענות ב"כ הצדדים נראה, שזיקת הסמכות היחידה לבית המשפט המחוזי בחיפה היא העובדה, שלנתבעת מס' 2 (הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ) יש סוכנים ומשרדים בחיפה. לא יהיה זה נועז להניח, שכשם שלנתבעת מס' 2 יש סוכנים בחיפה, כך יש לה גם סוכנים בבאר שבע.

6.       הנתבעים טוענים איפוא, כי מכיוון שמירב הזיקות מתייחסות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי אז "אין מנוס מלהעביר את התיק לבית המשפט בבאר שבע".

7.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי אין לקבל טענות ב"כ הנתבעים, שכן בית משפט זה אינו מוסמך להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולהלן אנמק מסקנתי זאת.

          כללי הסמכות המקומית נקבעו בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. על פי כללי הסמכות שנקבעו, כאשר מדובר בתאגיד, שלו מספר סניפים ברחבי הארץ, ניתן להגיש תביעות נגדו גם לבית המשפט בו נמצא אחד מהסניפים (ע"א 231/69 ג'בארין נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד כ"ג(2) 145). כאשר הנתבעת היא חברת ביטוח, כי אז מקום עסקה פורש, ככולל גם את המקום בו מנהלים סוכניה את עסקיהם (ר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' רוטבן, ל"ט(1) 26).

          על כן, לפי כללי הסמכות המקומית, כפי שנקבעו בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכפי שפורשו על ידי הפסיקה, לבית המשפט המחוזי בחיפה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה שהגישו התובעים.

8.       מכיוון שלבית המשפט המחוזי בחיפה סמכות לדון בתביעה, ממילא נשללת ממנו הסמכות להעביר את התביעה לבית משפט אחר, לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. הסמכות להעביר תביעה לבית משפט אחר קיימת רק במקום בו בית המשפט המעביר מוצא, שאין לו סמכות לדון בתביעה. כמובהר לעיל, אין זה המקרה שלפני.

9.       קיימת פסיקה, שחלקה אוזכר על ידי ב"כ הנתבעים, המתייחסת למבחני סמכות מקומית שונים, כגון: מבחן "מירב הזיקות" (בש"א 3930/02 טמפו תעשיות נ' ד"ר שמחה סדן (30.6.2002)), מבחן "מאזן הנוחות" (בש"א 4394/99 בזק החברה הישראלית נ' ש.פירו בנין פיתוח ותכנון (11.10.1999)), וכן מבחן "הזיקה המהותית" (ב"ש 9918/07 כלל חברה לביטוח נ' אל פיניש סאלם (14.1.2008); בש"א 6747/07 מחמוד סרחאן נ' מדינת ישראל (14.10.2007); בש"א 9030/07 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה ענבל עמרם ז"ל (26.11.2007)). ואולם, פסקי דין אלה אינם מתייחסים לסמכות בית המשפט להעביר תביעות לבתי משפט אחרים לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אלא לסמכות נשיא בית המשפט העליון, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעביר דיון בתביעות מבית משפט אחד למשנהו.

          במילים אחרות, נשיא בית המשפט העליון מוסמך להורות, בתוקף סמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעביר תביעה פלונית מבית משפט אחד למשנהו, על יסוד המבחנים שנזכרו לעיל, ומבחנים אחרים, אפילו בית המשפט ממנו מועברת התביעה מוסמך לדון בה. לעומת זאת, בית משפט אינו מוסמך להעביר תביעה לבית משפט אחר, אלא אם מצא כי אינו מוסמך לדון בה.

          מכאן מתבקש, שאם הנתבעים עומדים על בקשתם להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי אז עליהם להגיש על כך בקשה לנשיאת בית המשפט העליון, ולשכנעה כי תעשה שימוש בסמכותה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ותורה להעביר התביעה לדיון בפני בית המשפט בבאר שבע.

10.     על כן, ולאור האמור לעיל, הנני דוחה בקשת הנתבעים להעביר הדיון לבית המשפט בבאר שבע.

ג. מינוי מומחים רפואיים.