החלטה בתיק א 54449/03

א. מבוא

בדיון שנערך בפניי היום, שנקבע לשמיעת ראיות התביעה, עתר ב"כ התובעת בתום הדיון, ולאחר שלמעשה השלים את הראיות מטעמו, לזמן שני עדים נוספים לצורך הוכחת התרחשות אירוע השריפה נשוא תובענה זו.

ב"כ הנתבעים וצדדי ג' התנגדו בטענה, כי המועד להגשת התצהירים חלף, לא היה כל קושי לברר מי הם העדים הרלוונטיים שיוכלו להעיד אודות אירוע השריפה, המחלוקות בין הצדדים מתפרשות לאורך עשר שנים מאז מועד אירוע השריפה, מועד ארוך דיו לאיתור העדים הרלוונטיים. כמו כן, ציינו ב"כ הנתבעים כי חקירת שני עדי התביעה התבססה על כך שאין הם יודעים כיצד אירע אירוע השריפה, ומתן אפשרות לזמן עדים נוספים יפתח למעשה את הדיון מחדש ויחייב בפועל חקירה נוספת של אותם עדים.

עו"ד שחק, ב"כ הנתבעות 2 ו-4 אף ציין כי הגיש ראיותיו לתיק ביהמ"ש ומתן אפשרות לתובעת לזמן עדים נוספים כמוה כמתן הזדמנות לשיפור עמדות באופן שיפגע מהותית בהגנתה.

ב"כ התובעת השיב לטיעוני ב"כ הנתבעים וציין כי טרם הכריז "אלו עדי" ולפיכך קמה לו הזכות לזמן עדים נוספים, מה גם שביהמ"ש התיר לנתבעות 1,3 ו-5 שלא להגיש ראיותיהן אלא לאחר שמיעת עדותו של מר קנטור שנמסרה ללא תצהיר. כן הוסיף, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאשר במועד השריפה היתה התובעת בשליטת גורמים אחרים והחלפת השליטה מנעה קבלת אינפורמציה מתאימה.

ב. רקע

בתאריך 17.1.06 הורתי לצדדים להגיש ראיותיהם ותצהיריהם. בתאריך 9.5.06 עתר ב"כ התובעת לזמן כעד מטעמו את מר ישראל קנטור לישיבת הוכחות ללא תצהיר.

בתאריך 14.5.06 נתבקש ב"כ התובע בהחלטת ביהמ"ש לפרט באם העד המבוקש הגיש תצהיר/חוו"ד בתיק, ואם לא, תומצא תמצית עדותו החיונית והרלוונטית לזימונו לעדות.

בתאריך 22.5.06 הודיע ב"כ התובעת לביהמ"ש כי מר קנטור, העד המבוקש, לא הגיש תצהיר או חוות דעת בתיק שכן על אף בקשת התובעת לא הסכים ליתן תצהיר מטעמה. כמו כן הוסיף, כי מדובר במהנדס שבזמנים הרלוונטיים לתביעה שימש כאחד המפקחים על עבודות הבניה וההשלמות שבוצעו במבנה שנשרף, וכי עדותו נחוצה לשם הבאת העובדות הנוגעות לשריפה שאירעה ולאופן השלמת המבנה והתיקונים בעקבות השריפה.

בעקבות הודעה זו החליט ביהמ"ש לאפשר זימונו של העד לישיבת ההוכחות בלא תצהיר עדות ראשית.

בתאריך 15.10.06 עתר ב"כ הנתבעות 3 ו-5 להגשת תצהירי הגנה רק עם תום פרשת התביעה, לאור זימונו של העד ללא תצהיר עדות ראשית. ב"כ התובע השיב לבקשה והתנגד לה, עם זאת, לבסוף הסכים להשלמת תצהירים משלימים ו/או נוספים מטעם הנתבעות 3 ו-5 לאחר שמיעת עדותו של מר קנטור.

ביהמ"ש בהחלטתו מ-19.11.06 קבע, כי הגשת תצהירי נתבע בטרם יוגשו כל ראיות התובע משמעה שינוי בסדר הבאת הראיות, ולפיכך אפשר ביהמ"ש להגיש תצהירי הנתבעות 3 ו-5 בתום פרשת התביעה.

בתאריך 21.11.06 עתר ב"כ הנתבעת 1 וצדדי ג' 1 ו-2 לאפשר אף לו להציג ראיותיו עם תום פרשת התביעה. לא ניתנה החלטה בבקשה זו שהוגשה יום לפני מועד ההוכחות.

במצב דברים זה, במועד הדיון שנערך ב-22.11.06 עמדו לנגד עיניו של ביהמ"ש תצהיר מטעם מנהל התובעת מר אברהם גורוביץ', תצהירים מטעם הנתבעת 2, הנתבעים 3 ו-5 לא הגישו ראיותיהם על פי החלטת ביהמ"ש והנתבעת 1 לא הגישה ראיותיה מבלי שניתנה כל החלטה המאפשרת לה לעשות כן.

במועד הדיון נחקרו המהנדס מר קנטור ישראל וכן מר אברהם גורוביץ'.

ג. דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 מאפשרות בתקנה 169 למסור עדות בתצהיר.

על פי תקנה 169(ב) נקבע כי:

"תצהירו של עד שהוגש לבית המשפט יבוא במקום חקירה ראשית, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות להחליט שהעד יעיד בחקירה ראשית גם בעל פה גם בנושאים שיקבע בית המשפט"

לכאורה, אין התובע רשאי לזמן עדים נוספים לאחר שהציג את ראיותיו אלא לאחר קבלת רשות ביהמ"ש, בהיעדר איסור מפורש בתקנות לזימון עדים נוספים לבקשת בעל דין להוכחת תביעתו או חלקה.

ב"כ התובעת עותר לזמן עדים נוספים לאחר שמתברר לו, בעקבות חקירת העדים כי אין ביכולתם של העדים שהמציא בכדיי להוכיח את אופן התרחשות השריפה.